לֹא כָּבַש אֶת שִׁירוֹ הַלֵּוִי הַצָּעִיר

עֵת לַהֲבוֹת הַשְּׁקִיעָה הִתְרַפְּדוּ עַל כְּבָר;

אֶחָיו יָשְׁבוּ בַטּוּר מְסֻלָּעִים וְקוֹדְרִים,

אַךְ הוּא לְהִסְתַּלַּע לֹא יָכֹל, הוּא שָׁר.

שִׁיר כְּלוֹת לְאֵל חַי מְלֹא אֲדָמָה מִקְדָּשׁוֹ,

וּכְלוֹת צִחֵה־צָמָא לִנְטָפִים מִבְּאֵר, –

פָּנָיו כֵּהִים וְדַקִּים, עַפְעַפָּיו פֶּחָמִים,

שְחוֹר־בְּלוֹרִית סְבִיב רֹאשׁוֹ כְּכַרְכֹּב וָזֵר.

וַיִּצְטַלְצְלוּ צְלִילָיו מִפְּרָת עַד חִדֶּקֶל,

וַתֵּעוֹר עֲרִיגָה רוֹעֶדֶת לָרָז;

וּבֵין הָעֲרָבוֹת הַגְּבִירוֹת הָרַכּוֹת

הִתְהַלְּכוּ לְכוּדוֹת הַלֵּוִי הַלָּז.

וַיֶּאֶבְלוּ הֵיכָלוֹת שֶׁל בֵּל וְהַנָּחָשׁ,

אֵין דּוֹרֵשׁ לְשִׁכְנָם, אֵין פּוֹקֵד הַשְּׁבִיל;

הַכְּמָרִים הִתְנַמְנְמוּ חֶרֶשׁ בַּפִּנוֹת,

וְחָתוּל צָד זְבוּבִים עַל קָדְקֹד אֱלִיל.

הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ וּסְבִיבוֹ חַרְטֻמָּיו:

מִי הֵפֵר בֵּין עָם וֵאלֹהָיו אֶת הַבְּרִית?

וְלַהֲבוֹת הַשְּׁקִיעָה עַל כְּבָר עֵת הִתְרַפְּדוּ

וַתְּפַלַּח הַלֵּב שֶׁל הַלֵּוִי חֲנִית.

לְבָנָה נֶאֱסְפָה וּלְבָנָה נוֹלָדָה,

בִּדְבִיר נָחָש וּבֵל הוּחַג חַג בְּרֹב־הוֹד;

רַעַשׁ תֹּף וַחֲלִילִים וּגְעִיַּת הַבְּקָרִים,

וּמֵהִתְעַנֵּג וָרֹךְ פְּנֵי אֱלִיל – אֵשׁ יְקוֹד.

וּגְדוּדֵי מִתְגּוֹדְדִים פּוֹרְמִים חָזֵיהֶם

לִפְתֹּחַ בִּכְאֵב פִּתְחֵי־בָשָׂר לְאֵל.

וּפִתְאֹם – הַשִּׁיר! הַכֹּל קָפְאוּ תַחְתֵּיהֶם,

וְהַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּגַּע וְנֶעְלָם בִּילֵל.

וְכָל עֶרֶב הֵגִיחַ הַשִּׁיר מִתּוֹךְ קִבְרוֹ,

וְאַחֲרָיו הַיְּלֵל, כְּמוֹ מִשְּׁאוֹל דֶּרֶךְ סְדָק;

וְשִׁנְעָר לֹא שָׁבָה לְאֵיתָן, וּמָוֶת

בָּא מַשְׁכִּים כְּרַעַם בִּסְבַךְ יֵעֵר־מָק.