אָרוֹתִיךְ עֵת חִלַּקְתְּ נִסֵּי תְחִיָּה לְכָל עָמָמַיִךְ

וּבְקוֹל לֶחֶם וְשָׁלוֹם לְרַחֵם רְצוּצִים יָצָאת,

וְכָל זְרוֹעַ הֵנִיפָה נֵס־עַמִּי גָּדַעְתְּ בְּלִי חֶמְלָה

וּפַת חֲרֵבָה אַחֲרוֹנָה עִם שִׁנַּי עָקַרְתְּ מִתּוֹךְ פִּי.

אָרוֹתִיךְ עֵת הָיִית כֹּה נְדִיבָה, כֹּה נְבוֹנָה וּנְדִיבָה:

אִישׁ אִישׁ וּלְשׁוֹן אַרְצוֹ וְטַחֲנַת הָרוּחַ לְעַמּוֹ,

וְתִרְבֶּינָה הַטְּחָנוֹת, תְּסֻבֶּינָה כְּנָפַיִם לְכָל צַד!

וּלְשׁוֹן כַּ"ד כְּתָבַי בְּחֵרֶם וְשַׁמְתָּא אָסַרְתְּ,

וּבְכַנְפֵי טַחֲנָתִי הָעַתִּיקָה אָחַזְתְּ וְלֹא הִרְפֵּית

עַד שֶׁעָמְדָה וּמֵתָה טַחֲנָתִי.

וְאָרֹותִיךְ עֵת חָבַרְתְּ, הָהּ מַטְרוֹנָה חֲסִידָה וּצְנוּעָה,

לְכָל שׁוֹדְדֵי לֵיל, לְכָל לַקְחָן וּבָא בְמַחְתֶּרֶת,

וְכַף עֲנֻגָּה הוֹשַׁטְתְּ: גַּם לִי, חֵלֶק שָׁמֵן גַּם לִי,

וְכָל פַּרְצוּף מְכֹעָר וּמְזֹהָם בְּעָגְבָה נִשַּׁקְתְּ,

וּנְחַשׁ כָּל הַנְּחָשִׁים אֶל חָזֵךְ הֶחָשׂוּף לָקַחְתְּ

וְהֶחֱלַקְתְּ חֶלְקַת עָרְפּוֹ וְחִלַּלְתְּ לוֹ בַּחֲלִיל לְהָטַיִךְ

עַד פִּתְאֹם וְקָם

וְכָל קִפּוּלֵי גְבוּרָתוֹ סְבִיב גְּרוֹנֵךְ.

מָה אֹבֶה כִּי צְלוּלִים וִישָׁרִים יִתְנַהֲרוּ רַחֲמַי

אֵלַיִךְ כָּעֵת,

וְזִכְרוֹנִי הַכּוֹאֵב לֹא יַדֶּה בָם סְלָעָיו הַקּוֹדְרִים

לְהַדְלִיחַ אֶת זִרְמָם, לַהֲגוֹתָם מִנְּתִיבָם אֵלַיִךְ.

יִפְּלוּ יִפְּלוּ הַסְּלָעִים לְרֶגַע. חִישׁ יִסּוֹג זִכְרוֹנִי,

וּכִשְׁטָפַיִךְ עִם אָבִיב יַעַל יִגְאֶה לִקְרָאתֵךְ לְבָבִי

בַּאֲבִיב אַחֲוָה חֲדָשָׁה – שֶׁתְּפִלַּת מְלֹא תֵּבֵל הִנֶּהָ –

בֵּין כָּל עוֹמְדִים בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה עִם שֵׁד.

כִּי עָלִית וְרָאִית כִּלְזִיו־בָּרָק: יֵשׁ זְמָן וְכָל הַמִּלִּים,

בִּטֵאנוּ כֹה תְּכוּפוֹת בְּגִלְגּוּל אִישׁוֹנִים אֶל עָל,

כֹּה צִפֳּרִיּוֹת־קַלּוֹת, כֹּה חֲלָקוֹת, בַּאֲפַרְסְמוֹן טְבוּלוֹת,

שָׁבוֹת זְעוּמוֹת־עֵינַיִם: מַלְּאוּנוּ, בֶּאֱמוּנָה וּבְדָם!

הוֹי רוּסְיָּה רְחוֹקָה שֶׁלִּי,

אֵיךְ אֶכְלָא אֶת רַחֲמַי מִמֵּךְ וְאַת רֵאשִׁית נְשִׁימָתִי

תְּחִלַּת תְּמִיהָה לְעֵינַי וּפְתִיחָה רִאשׁוֹנָה לִלְבָבִי

בִּזְרֹם יָגוֹן אָדֹם שֶׁל שְׁקִיעָה עַל רַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ

וְעַל בְּרֵכוֹת עִם פָּרוֹת הַגּוֹעוֹת וְקוֹרְעוֹת דְּמֵי־שַׁחַק,

וְשָׁתִיתִי יְגוֹנֵי־הֱיוֹת וְלִבִּי רָצָה לִגְווֹעַ.

אֵיך אֶכְלָא אֶת רַחֲמַי וְזֹרַקְנוּ לִזְמַן שֶׁמִּתְהוֹמוֹ

כְּמֹו נָבִיא מְקֻבֶּר שׁוֹלֵחַ קוֹל שַׁאַג:

אוֹ שְׁלוֹת לְדֵרָאוֹן אֹו דַּמֵּם בְּצַוְתָא עִם כֹּל.

וְאַתְּ שׁוֹתְתָה דָמְךְ כְּלֶב כָּל הַהֲוָיָה הַסּוֹבְלָה,

וְכָל פֶּצַע בִּבְשָׂרֵךְ כְּאֵב הוּא בְּאַפְסֵי מֶרְחַקִּים,

וָכל מְחִי עַל קָדְקֳדֵךְ מְהַדְהֵד מֵסּוֹף וְעַד סוֹף.

כִּי אֶחָד הַקָּרְבָּן – כֻּלָּנוּ: וְעֵת רֹאשְׁךָ עַל גַּרְדֹּם

אוּלַי יַנַּח גַּם רֹאשׁוֹ הַיְּקוּם. –

הִלָּחֲמִי עֹז

וִיהִי מַה שֶׁיְּהִי, יֵשׁ מְדוֹרוֹת לֹא נִרְאִים בָּאַוִּיר

שָׁם שְׁמוּרִים מִכְּלָיָה הַמֵּתִים שֶׁנָּפְלוּ בְּהוֹד,

וְעֵת שׁוֹפַר שֶׁל שַׁחֲרִית יִתָּקָע יָגִיחוּ מֵחֶבְיוֹן

וְעַל פְּנֵיהֶם אוֹר פֶּלֶא וְנֵס.

הוֹי רוּסְיָּה רְחוֹקָה שֶׁלִּי,

אֲבָרֵךְ וַאֲנַשֵּׁק בְּכָל לִבִּי אֶת יָדֵךְ בַּקְּרָב.