לוגו
שאול בן עבדאללה יוסף (1906– 1849) – עליו
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

שאול בן עבדללה יוסף נולד בבגדד בי“א בטבת תר”י, 26 בדצמבר 1849.רכש לעצמו ידיעה מופלגת בעברית וספרותה, בערבית ובייחוד ידיעת צרפתית ואנגלית. בן 18 יצא להודו לשם השתלמות בלימודים כלליים במוסד החינוכי שהקים שם דוד ששון הראשון, בן משפחתו. לאחר־מכן נעשה שותף לבית־המסחר הגדול של משפחת ששון בבומביי. לבסוף עבר להונקונג בנהלו שם עסק בנקאי משל עצמו. ערך מסעות במזרח־הרחוק ואף עשה למען יהודי קוצ’ין בהודו. עסק בחקר שירת ימי־הביניים על רקע ההווי הערבי וידיעת הערבית לכל מכמניה. פירסם סידרת מאמרים ב“הצפירה” משנות השמונים למאה התשע־עשרה ואילך) שכל עיקרם: חוסר הבנתם של חוקרי שירת־ספרד מבין החכמים היהודיים באירופה, תוך הבאת דוגמאות לרוב). בייחוד הצטיינה הסידרה: “קול הסירים תחת השיר” הצפירה 1901, גל’234 ־253. בקטרוג על חיים ברודי ואחרים, שנבצר מהם לחדור למכמני השירה העברית, בשל היותם זרים להווי בארצות־ערב והספרות והלשון הערבית ואני הצעיר בבית אבי עורך מחאה גלוייה נגדם, ואומר בלב שקט ובוטח, שכל זמן שלא ישימו לב להבין ערך המלות אשר השתמשו בהם משוררינו לעולם הם מסתכלים באספקלריה שאינה מאירה ועיני שכלם קצרות מהביט אל המחזה הנעים, המתואר לפניהם בשלל צבעים מהמון תמונות הלקוחות מעולם העשייה.

היה שולח הערות לחוקרי שירת ימי הביניים, שלא תמיד נהגו להביאן בשמו וכן פירסם בעצמו קצת שירים בהגהותיו והערותיו. הערותיו וביאוריו לשירי ר' יהודה הלוי ול“ספר התרשיש” למשה אבן־עזרא יצאו מעזבונו בעריכתו של שמואל קרויס (גבעת שאול); פירוש מספיק לשירי ר' יהודה הלוי. וינה תרפ“ג; “משבצת התרשיש” (וינה (1926; וכן גילה את הדיוואן של טדרוס הלוי אבו־אל־אלעפיה” (גן המשלים והחידות, שהוציאו דוד ילין א—ג. תרצ“ב־תרצ”ז). הדיואן בפכסימיל של כה"י (הוציא מ. גסטר).

שאול יוסף נפטר בהונג־קונג בי“ט באב תרס”ו 9 באוגוסט, 1906.