חושבים אחינו החרדים להפרד מאתנו בשביל שער שבאשה, או בשביל… הרבה “בשבילים” לאחינו החרדים, ומי יוכל לפורטם?
אבל טעות גמורה היא בידם. עם היהודים הלאומיים אי־אפשר לעשות מה שנעשה לפני אלף שנה לקראים. אנחנו חושבים את כל יהודי, חרד או שאינו חרד, שהוא אחינו, וגם בין טוב ובין רע לא נבדיל. מהטוב אנו נהנים ומהרע אנו סובלים, אבל כולנו יהודים, ואפילו את הרב חיים זוננפלד גם כן לא נוציא חלילה מן הכלל. ואם יתעקש ויעמיד לנו פנים של ברוגז, אנחנו בכל זאת לא נרפה ממנו, ואם הוא לא יעמוד בשורותינו לעזור לנו בהקמת הריסותינו, בניו ונכדיו בודאי שיהיו עובדים יחד באדמת אבותינו ובשם יהודי ידגלו.
אין אנו מתיאשים מכל יהודי, אם רק לא יצא מכלל ישראל, יהיה מי שיהיה. שנויי הדעות אינן מעכבות ללאומיות. ואם איזה צאן יתרחק מהעדר לא נרפה ממנו ונשיב אותו אלינו באהבה, כל זמן שהזאבים האורבים לנו, לכולנו, לא יטרפוהו.
טפשות, עקשנות וכל מרעין בישין, שישנם בתוך אלה הרוצים להתרחק מאתנו, נשא ונסבול. לא נותר על מידת היושר והצדק בשביל כזב, אבל הכרתנו הלאומית לא תתן לנו גם לותר עליהם: שובו, בנים שובבים, שובו אל עמכם ועבדו עמנו שכם אחד להקים את חורבות ירושלים.
אנחנו לגריזים לא נלך ואתכם לא נתן ללכת לגריזים. נמשוך אתכם בכוחנו הלאומי לירושלים, ההולכת ונבנית, כי בני עם אחד אנחנו. יהודים כמוכם כמונו.
“דבר” תרפ"ה