מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד־חכם הוא (פתגם תלמודי)
למלאות לי ב״ה שבעים שנה קבלתי הרבה ברכות: בטלגרמות, בדפוס, בכתב, מלבד אלה הרבים שהרהרו את הברכה בלבם — ברוכים יהיו כולם!
התבוננתי בשאיפתם של המברכים, דרשתי אחר חזון לבם, ביחוד של הדור הצעיר, של הפועל העברי, זה שהעמיס עליו את עובי הקורה ושהעתיד הוא שלו — מה הם חפצים לראות בי…
באמת הוא לא חשוב ביותר אם יש בי משהו מהשבחים שפזרו לי ביד נדיבה מאהבה המקלקלת את השורה ומכסה על כל הפשעים. הן פרט קטן אנכי, גרגר מהכְּרּי. העיקר חשוב הוא לדעת למה שואף הכלל וביחוד צבור העובדים, כי חזון לבם הלא הם מיחסים לי, מה שמשובח בעיניהם, מה שהם בעצמם שואפים אליו.
ורואה אני שחברי וידידי אינם מסתפקים במועט, הם מבקשים גדולות: הרמוניה שלמה בין קדושת המסורת ובין דרישות המוסר של דורנו, האידיאל של הנבואה והיושר הסוציאלי, בקיצור: כל מה שיש יפה ונשגב בישראל ובאדם.
ברור לי שמי שיש לו שאיפה שכזו, חזון לב שכזה, כבר יש בו בעצמו, טמון בקרקע נפשו זרע הברכה של כל הטוב שהוא שואף אליו. וזוהי התקדמות מוסרית גדולה ומשמחת.
מעלה אני בזכרוני את שאיפת צעירינו המתקדמים בגולה בימי קדם. אלה שננו בכל כוחם את ספרי הלמוד הצנומים של השפה הסלבית של הכנסיה הפרַבוסלבית וההיסטוריה של אילובייסקי וכדומה בשביל קבלת תעודת בגרות בגמנסיה רוסית בתקוה להתפרנס אחר כך ברוחה מהרינטה של ההשכלה הזעומה והמזויפת שהוכנה על פי הפרוגרמה של חנפי הצר הרוסי. ולא חשו ולא הרגישו הצעירים האלה שהם מתעתדים להיות פרזיטים, אוכלי עמל אחרים ומכינים כבלים לעם העובד בכלל ולעמם בפרט. והנה ב״ה נשתנו העתים: הננו רואים את שאיפת צעירי עמנו היום הבאים לבנות את ארץ־ישראל בעבודה יוצרת ולהכין לעמם בסיס של קיום מוסרי באחוה, בשויון, בעזרה הדדית, בתרבות עברית ואנושית — אין פלא שלבי מתמלא שמחה אין קץ ומודה לה׳ שזכני לחיות בדור שכזה!
ואתם ידידי המברכים, דעו לכם כי מאלומות האור השופעות מקרב נפשכם הצעירה המלאה עוז ובטחה ושמחת יצירה, הודלק הניצוץ הקטן שבקרב לבי, ואני חוזר על הדברים שאמר לכם גאון המדע של דורנו, הפרופ׳ איינשטיין, בועידת הפועלים בתל־אביב: יותר ממה שנתתי לכם קבלתי מכם".
חזקו, חברים, ואמצו והשתלמו בגופכם ובנפשכם ויהי רצון שכל עם ישראל וכל האנושיות כולה יכירו בגדולת שאיפתכם ויקלו לכם את מלחמתכם הקשה במכשולים הרבים הנמצאים על דרככם. עלו ידידים מעלה מעלה ואני, בעזרתכם, אטפס אחריכם עד שנזכה לראות את ציון הבנויה בשלמותה הכלכלית והאידיאלית.
הצמוד אליכם בקשרי אהבת עולם.
“קונטרס” אדר תרפ״ד.