(מספר מחזור הקריאה של ל. נ. טולסטוי)
א. השתחררות מעבודה – חטא ופשע.
ב. אי אפשר שיהיה רגש דתי אמתי או מוסר טהור בלב אלה שאינם מתפרנסים מיגיע כפיהם.
ג. חיב כל אדם ללמוד אומנות, עבודת יד. זה נחוץ מאוד בשביל לבטל את הבוז ליגיע כפים. עבדוּ לקיים מצות עבודה, אף על פי שאין לכם צורך בה. רדו למדרגת בעל מלאכה בשביל שתתרוממו מעל שפלות בעלי-ההנאה שעושים כל ימיהם חגים.
ד. עבוד תמיד. אל תחשוב את העבודה לך לאסון ואל תבקש למצוא על ידה תהלה ושבח. טובת הכלל תהיה תמיד מגמתך.
ה. היושר דורש שלא לקבל מבני אדם יותר ממה שאתה נותן להם. אך אין אפשרות למוד את העבודה שלך נגד עבודת אחרים, שאתה נהנה ממנה; זולת זאת, בכל שעה הנך עלול להמצא במצב שכזה שאי אפשר לעבוד כלל, ואז תהיה זקוק לגמרי לעזרת אחרים: לפיכך השתדל לתת יותר ממה שאתה מקבל, שלא תשאר בסופך חייב להכלל.
ו. השמחה האמתית והטהורה היא המנוחה אחר העבודה.
ז. האמונה האמתית צריכה להיות מכוונת לא בשביל לתת מנוחה לנפש, אלא בשביל להוסיף כח לעבוד.
ח. הֶוֵה ממעט בבנין ומרבה בנטיעה. בבנינים הטבע בא ונלחם תמיד ומבקש להרסם, ובנטיעות הטבע בעצמו בא לגדלן ולפתחן.
ט. התאמצות היא התנאי הראשון להשתלמות מוסרית.
י. מי שבהתאמצותו מנצח את המכשולים המונחים על דרך מעשה הטוב הוא מוסיף און ועצמה לנפשו. סוף סוף גם המכשולים יביאו לו טובה; ואז תפקנחה עיני האדם ופתאום, ברגע שנדמה לו שאין מוצא, יופיע אור על דרכו.
יא. באמונה שהנך חבר בחבורה רוחנית גדולה תמצא תמיד התחזקות ונחומים.
יב. בכל רגע ורגע שבחיינו אנו חייבים לבקש לא מה שמבדיל בינינו ובין חברינו, אלא מה שמקשר אותנו יחד.