לוגו
על "מגלת פורעניות"
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“מגלת פורעניות” הביא לספרותנו ר' אברהם אשר פינשטין – “זכרונות על מאורעות פינסק וחבל פולסיה בשנות המלחמה העולמית”.

א.א. פינשטין איננו סופר פרויסיונלי, אבל דוקא משום כך יש לספרו ערך מיוחד. הוא כותב רק מה שאירע ומה שראו עיניו ומעט ממה ששמע מפי עדים נאמנים… והמאורעות מתגלים אצלו בבהירות מיוחדה. המחבר היה בפינסק עסקן לאומי ואיש צבורי, מה שאירע לבני עירו נגע עד נפשו. הוא סבל לא רק סבל הצרות הפרטיות שנגעו לעצמו, אלא השתתף אקטיבית גם בסבל הצבור כולו. והרבה פעמים סיכן את נפשו להצלת נפשות ולהקל את סאת היסורים שנפלה בחלקה של עיר מולדתו. בסוף הספר נדפס צילום התעודה שניתנה לו מכל ההסתדרויות בפינסק בשנת תרפ"ד, לעדות על מעשיו הטובים שהם באמת תפארת לעושיהם.

האכזריות שנתעוררה בלב הגוים בימי המלחמה העולמית נתכה ביחוד על עם ישראל. סדרה של פורעניות שאחת גדולה מחברתה עברה על היהודים האומללים שנמשלו באמת כצאן טבחה. כל זד יהיר הראה את תקיפותו בשפכו דם יהודים נקיים כמים. התחילו הרוסים עם ניקולאי ניקולייביץ בראשם. במקומם באו הגרמנים והם היו הטובים שבגוים, וכמה סבלו היהודים על ידם, ואם לא עשו שחיטות כמו הרוסים והקוזקים, אבל בנגישות ותעלולים ובעיטות בוז לא נפלו גם הם משאר הרודפים. ואחריהם באו האוקראינים, בולאק באלאכוביץ וסיעתו, הבולשבים ועל כולם הפולנים, שקבלו על עצמם תפקידו של המן – להשמיד, להרוג ולאבד. בקיצור: הלב מתפלץ מכל שורה ושורה ואי אפשר לקרוא את הספר בהעלם אחד – חריף הוא הסם יותר מדאי, שורף את הלב והמוח, אבל צריך שכל יהודי ירכוש לו את הספר ויעבור עליו בימי האבל – מי"ז בתמוז עד תשעה באב – ויזכור מה שנעשה לעמו בגולה.