אַחַד הַתַּנִינִים הַגְּדוֹליִם מִיחִידֵי הַסְּגֻלָּה,

נְשִׂיא הַיָּם, מִן הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצוּלָה,

כִּי מִפִּי הַשְּׁמוּעָה יָדַעְנוּ תוֹרָה מוֹרָשָׁה

כִּי יֵשׁ בַּיָּם כָל מַה שֶּׁיֵּש בַּיַּבָּשָׁה;

וּבְכֵן גַּם בַּיָּם אֲשֶׁר הִתְעַתֵּד לַגַּלִּים

יֵשׁ שָׂרִים וַעֲבָדִים, עֲשִׁירִים וְדַלִּים,

יֵשׁ לוֹבְשֵׁי קַשְׂקַשִׂים, יֵשׁ הוֹלְכִים עֲרֻמִּים,

יֵשׁ חַלָּשִׁים וּקְטַנִּים, יֵשׁ גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים

*

דְּאָגָה אַחַת דִּכְּאַתְנִי

בִּימֵי מַחֲלָתִי:

הַשְּׁמוּעָה בָּאַתְנִי

כִּי בִקְהִלָּתִי

נִמְנָה הַחַיָט לְגַבַּאי הַחֶבְרָה

וְאִם יַעֲסֹק הוּא בִּקְבוּרָתִי

יָדַעְתִּי כִּי נָכוֹן לִי יוֹם עֶבְרָה.

אָנֹכִי מֵעוֹלָם עִמּוֹ לֹא רַבְתִּי

לֹא בְדִינֵי אָדָם, וְלֹא בְדִינֵי שָׁמַיִם,

רַק פַּעַם אַחַת אֵלָיו סֵרַבְתִּי

עֵת תָּפַר וַיְקַלְקֵל לִי מִכְנָסַיִם –

מִנִּי אָז לְמִפְגָּע לוֹ שָׂמָנִי

וּבְכָל עֵת מְצוֹא בִּמְחָטָיו דְּקָרָנִי,

גַּם עוֹד עַד הַיּוֹם יִשְׂטְמֵנִי

וּבְחָדְשׁוֹ – קְבוּרַת חֲמוֹר יִקְבְּרֵנִי

אָכֵן תַּעֲנֵנִי רוּחַ מְבִינָתִי

אִם לֹא אַחַת לִי מַה תְּהִי קְבוּרָתִי

אִם בְּגִבְעַת הַלְּבֹנָה וּבְהַר הַמֹּר

אוֹ אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר בִּקְבוּרַת חִמוֹר,

אִם בְּבָשָׂר הַחַי לֹא יָרֵאתִי מַחַט –

מֵרִמָּה לַמֵּת לָמָה אֶפְחַד פַּחַד!