רַבּוֹת רָאִינוּ בַּדֹּרוֹת חָלָפוּ

עַל מַחְשְׁבוֹת לִבָּם אֲנָשִׁים נִרְדָּפוּ

עִנּוּם וַיְסַּרוּם וּלְהָרֶג הוֹצִיאוּ.

וּבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם עַל עָפָר קָמוּ

אֶת הַמֻּמָתִים לִקְדוֹשֵׁיהֶם שָׂמוּ

וּשְׁמָם בִּקְהַל מוֹשִׁיעֵיהֶם הֵבִיאוּ.

מִי יוּדֵעַ אִם לֹא אַחֲרֵי מוֹתִי

חֶבֶל זֶה בַּנְּעִימִים יַשִּׂיג גַּם אוֹתִיֹ

וּבְמֹאזְנֵי צֶדֶק בָּנֵינוּ יִשְׁקְלוּנִי,

וּבְסוֹדָם הַמִּשְׁפָּט עָלַי יֵחָרָץ

לִמְנוֹתִי לַקְּדֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ

תַּחַת אֲשֶׁר אַתֶּם עַד בּוֹר תִּרְדְּפוּנִי.

הוֹי חֶבֶל בַּנְּעִימִים מַר מִמָּוֶת,

מַה יִתֵּן מַה יוֹסִיף לִי גֵיא צַלְמָוֶת

עֵת זִיו שָׂדַי יִרְעֵנִי……