קֶקֶנֶאִיז / שאול טשרניחובסקי

זכר לנשמת הסופר ברנר

עוֹד צוֹרְחִים הַנְּשָׁרִים עַל קֶקֶנֶאִיז –

אֵין זֹאת כִּי אִם עוֹדוֹ מַכְחִיל בֵּין הָרִים,

כִּי סְעִיפָיו עוֹד קוֹלְטִים אֶת שִׁירַת-הַנְּשָׁרִים

וּרְעָמִים יְתַנּוּ לוֹ אֶבְלָם בַּחֲזִיז;

כִּי אוֹמֵר הוּא שִׁירָה עִם נַחַל וּפְזִיז-

הַזְּרָמִים, בְּשִׁגְיוֹנָם בַּסַּעַר נִגָּרִים,

וִינַסֵּר בַּמָּרוֹם עִם עָבִים נִגְרָרִים,

וּכְצִפּוֹר-אַגָּדוֹת עַל קִנָּהּ – כַּזִּיז.

נָפַלְתָּ בַּנּוֹפְלִים, הוֹי נוּחָה בְּשָׁלוֹם!

עוֹד יִפְּלוּ הַנּוֹפְלִים, עוֹד יִשְׁטֹף הַדָּם…

אֲנַחְנוּ אֶת-נִסְּךָ לֹא נִגְלוֹם גָּלוֹם!

וּנְקַיֵּם חֲלוֹמוֹת לְבָבְךָ הַתָּם – – –

וְאִם יָשֹׁק יָם זוֹעֵף וְתָפוּחַ הַכְּרִית¹ –

עַד יָרַע שִׁירֵנוּ לֹא נִבְגֹּד בַּבְּרִית!

1921