הִנֵה זִנֵק מִן הַשַׁלְוָה רַבַּת הַחֵטְא,

אָבִיב צָעִיר וְלֹא מוּדָע, בַּסֵתֶר.

כִּי זֶה כֹּחוֹ לָבוֹא בְּטֶרֶם עֵת,

וּבְיָדָיו לָקַחַת אֶת הַכֶּתֶר.

וּמֶרֶד רַב לִנְסֹךְ מִלֵב אֶל לֵב,

וּמִמִסְתָּר אֱלֵי מִסְתָּר גַעֲגוּעִים לִשְׁלֹחַ.

וּלְהַזְכִּיר, וּלְהָשִׁיב אֶת הַכְּאֵב,

וּלְהָפְכוֹ בִּן־לַיְלָה לְרַב כֹּחַ.