מָצָא לוֹ שׁוּעָל יָדִיד חָדָשׁ – עָגוּר, וְהִזְמִינוֹ, אֵלָיו לְבִקוּר.
– בּוֹא אֵלַי, יְדִידִי! בּוֹא אֵלַי, יַקִירִי! בִּסְעֻדָה דְשֵׁנָה אֲכַבֵּד אוֹתְךָ!
בָּא הֶעָגוּר אֶל הַסְעֻדָה וְהַשׁוּעָל הֵכִין דַיְסַת גְרִיסִים; מָרַח אוֹתָהּ עַל פְּנֵי צַלַחַת רְחָבָה וְכִבֵּד בָּהּ אֶת אוֹרְחוֹ:
– אֱכֹל, אֱכֹל, חֲמוּדִי, אֱכֹל וְיֶעֱרַב לְךָ! טִרְחָה רַבָּה טָרַחְתִּי בִּשְׁבִילְךָ!
וְהֶעָגוּר – קִישׁ־קִישׁ! – מְנַקֵר הוּא בְּמַקוֹרוֹ עַל פְּנֵי הַצַלַחַת, דְפִיק־דְפִיק! – מַקִישׁ וּמְנַקֵר וְאֵינוֹ מַעֲלֶה מִתּוֹכָהּ דָבָר. וְהַשּׁוּעָל מְלַקֵק בֵּינָתַיִם אֶת הַדַיְסָה, מְמַצְמֵץ בִּשְׂפָתָיו וְאוֹכֵל אֶת הַכֹּל בְּעַצְמוֹ.
גָמַר הַשׁוּעָל לֶאֱכֹל, פָּנָה אֶל אוֹרְחוֹ, וְאָמַר לוֹ:
– סְלַח לִי, יְדִידִי, אֵין לִי עוֹד בַּמֶה לְכַבֵּד אוֹתְךָ…
– חֵן־חֵן לְךָ, רֵעִי הַטוֹב, גַם עַל זֶה – מֵשִׁיב לוֹ הֶעָגוּר – וְעַכְשָׁו בּוֹא אַתָּה מָחָר אֵלַי וְגַם אֲנִי אֲכַבֵּד אוֹתְךָ בִּסְעֻדָה דְשֵׁנָה וּטְעִימָה…
לְמָחֳרָת הַיוֹם בָּא הַשּׁוּעָל אֶל הֶעָגוּר. וְהֶעָגוּר בִּשֵׁל קִשׁוּאִים, שָׂם אוֹתָם בְּכַד גָדוֹל וְאֶרֶך־צַוָאר וְאֶת הַכַּד הֶעֱמִיד עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי הַשׁוּעָל:
– אֱכֹל, אֱכֹל, חֲמוּדִי, אֱכֹל וְיֶעֱרַב לְךָ! טִרְחָה רַבָּה טָרַחְתִּי בִּשְׁבִילְךָ… אֱכֹל, אֱכֹל!
מִסְתּוֹבֵב הַשׁוּעָל מִסָבִיב לַכַּד, נִגָשׁ אֵלָיו פַּעַם מִצַד זֶה וּפַעַם מִצַד אַחֵר, מְלַקֵק אֶת כַּד הַחֶרֶס מְכָל עֲבָרָיו, מְרַחְרֵחַ אֵלָיו – אַךְ דָבָר אֵין הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹת מִתּוֹכוֹ. וְהֶעָגוּר עוֹמֵד בֵּינָתַיִם עַל רַגְלָיו הַגְדוֹלוֹת וְדוֹלֶה בְּמַקוֹרוֹ קִשׁוּא אַחַר קִשׁוּא, דּוֹלֶה וְאוֹכֵל, אוֹכֵל וּבוֹלֵעַ עַד שֶׁאָכַל אֶת כָּל הַסְעֻדָה בְּעַצְמוֹ.
גָמַר הֶעָגוּר לֶאֱכֹל, פָּנָה אֶל אוֹרְחוֹ וְאָמַר לוֹ:
– סְלַח לִי, יְדִידִי, אֵין לִי עוֹד בַּמֶה לְכַבֵּד אוֹתְךָ…
הָלַךְ הַשּׁוּעָל רָעֵב וַחֲפוּי־רֹאשׁ הַבַּיְתָה וּמֵאָז בָּא הַקֵץ גַם עַל יְדִידוּתָם.