קוֹף־קוֹפוֹן שְׂעִיר־כַּפַּיִם, חֲמוֹר, תַּיִשׁ וְדֹב עֲקֹם־רַגְלַיִם גָמְרוּ אֹמֶר לְנַגֵן רְבִיעִיָה בַּתִּזְמֹרֶת. קִבְּלוּ תָּוִים, קִבְּלוּ בַּס וְאַלְט, כִּנוֹרוֹת שְׁנַיִם, וְיָשְׁבוּ בַּשָׂדֶה, בְּצֵל אִילָן, לְהַפְלִיא בִּנְגִינָתָם אֶת הָעוֹלָם.

הִקִישׁוּ כֻּלָם בַּקַשְׁתָּנִיוֹת, מָרְטוּ אֶת הַמֵיתָרִים וְלַמוּסִיקָה שֶׁלָהֶם לֹא הָיָה כָּל טַעַם.

– חַכּוּ, חֲבֵרִים, חַכּוּ – קוֹרֵא הַקוֹפוֹן – אֵיךְ תִּהְיֶה נְגִינָתֵנוּ יָפָה, אִם אֵין אָנוּ יוֹשְׁבִים כָּרָאוּי? אַתָּה דֻבִּי, עִם הַבַּס שֶׁלְּךָ, שֵׁב מוּל הָאַלְט וַאֲנִי, הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן, אֵשֵׁב מוּל הַכִּנוֹר הַשֵׁנִי. רָאֹה תִרְאוּ עַד מֶה נַפְלִיא אָז לְנַגֵן – הָרִים וִיעָרוֹת יֵצְאוּ יַחַד בְּמָחוֹל.

יָשְׁבוּ כֻּלָם כַּאֲשֶׁר יָעַץ לָהֶם הַקוֹפוֹן, אַךְ סֵדֶר וָקֶצֶב לֹא הָיוּ גַם הַפַּעַם.

– הַפְסִיקוּ! – קָרָא הַחֲמוֹר – עַכְשָׁו יָדַעְתִּי סוֹדָהּ שֶׁל מוּסִיקָה מַהוּ. אִם לְנַגֵן אַתֶּם רוֹצִים – שְׁבוּ בְּשׁוּרָה אַחַת.

שָׁמְעוּ כֻּלָם בַּעֲצַת הַחֲמוֹר וְיָשְׁבוּ בְּשׁוּרָה אַחַת. אַךְ סֵדֶר וָקֶצֶב – אָיִן. וְכָל נְגִינָתָם – אֵינָהּ אֶלָּא רַעַשׁ וַהֲמֻלָה חַסְרַת־טַעַם.

הִתְוַכְּחוּ וְהִתְנַצְחוּ, רָבוּ וְהִתְקוֹטְטוּ וְהַכֹּל בְּשֶׁל סֵדֶר יְשִׁיבָתָם.

לְקוֹל הַהֲמֻלָה נִזְדַמֵן לְשָׁם זָמִיר קָטָן. פָּנוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: – עוּצָה לָנוּ עֵצָה, זָמִיר, מַה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁנְגִינָתֵנוּ תַּעֲלֶה יָפֶה. יֵשׁ לָנוּ תָּוִים, יֵשׁ לָנוּ כֵּלִים, אַךְ אֵיךְ עָלֵינוּ לָשֶׁבֶת לְמַעַן תִּנְעַם נְגִינָתֵנוּ בְּאָזְנֶיךָ?

עוֹנֶה לָהֶם הַזָמִיר:

– רַבּוֹתַי, כְּכָל שֶׁתִּרְצוּ לָשֶׁבֶת – לְעוֹלָם לֹא תִמְצְאוּ לִנְגִינַתְכֶם אֹזֶן קַשֶׁבֶת.