יָצָא אִכָּר לַדֶרֶךְ וַחֲמוֹרוֹ וְסוּסוֹ לְפָנָיו. פּוֹנֶה הַחֲמוֹר אֶל הַסוּס וְאוֹמֵר:
– כָּבֵד עָלַי הַמַשָׂא, עֲזֹר לִי בְּמִקְצָת.
אַךְ הַסוּס לֹא נַעֲנָה לוֹ. נָפַל הַחֲמוֹר תַּחַת מַשָׂאוֹ וָמֵת. שָׂם הָאִכָּר אֵת הַמַשָׂא עַל הַסוּס וְהוֹסִיף עָלָיו גַם אֶת עוֹר הַחֲמוֹר.
הוֹלֵךְ הַסוּס וְגוֹנֵחַ: רַע וּמַר לִי מְאֹד. לֹא עָזַרְתִּי לַחֲמוֹר וְהִנֵה אֶשָׂא לְבַדִי אֶת כָּל מַשָׂאוֹ וְגַם אֶת עוֹרוֹ הַכָּבֵד.