בּוּ הָיָה יֶלֶד אִינְדְיָאנִי עוּל־יָמִים. בֵּית הוֹרָיו, הֶעָשׂוּי חֵמָר וָרֹד, עָמַד בְּאֶמְצַע הַכְּפָר.
שְׁמוֹ הַנָּכוֹן הָיָה “הַצִפּוֹר הֶעָפָה עִם שְׁקִיעַת הַחַמָה וּבְפִיהָ תּוֹלַעַת”. אַךְ שֵׁם אָרֹךְ לְמַדַי הָיָה זֶה, וְכַאֲשֶׁר אִמָא רָצְתָה שֶׁיָבוֹא לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה קוֹרֵאת לוֹ בְּקִצוּר: בּוּ.
אָבִיו שֶׁל בּוּ הָיָה רֹאשׁ שֵׁבֶט וּבְנֵי שִׁבְטוֹ כִּנוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁם “הָרֹאשׁ הַמְהֻלָל”. דוֹדוֹ הָיָה מְרַפֵּא חוֹלִים בְּכָל מִינֵי קְסָמִים וּלְחָשִׁים, עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ “הָרוֹפֵא הַגָדוֹל”, וְאָחִיו הַבְּכוֹר נוֹדַע בְּקֶרֶב בְּנֵי שִׁבְטוֹ בְּשֵׁם “הַצַיָד אַמִיץ־לֵב”.
כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אֲנָשִׁים אַמִיצִים הָיוּ, כֻּלָם נוֹדְעוּ לִתְהִלָה בְּקֶרֶב בְּנֵי שִׁבְטָם, וּבּוּ הַקָטָן רָצָה לִהְיוֹת אַמִיץ וְנוֹעָז כְּמוֹתָם. מַה מְאֹד רָצָה שֶׁיִהְיֶה לוֹ סוּס קָטָן מִשֶׁלוֹ לְמַעַן יוּכַל לִרְכֹּב עָלָיו, כְּאָבִיו “הָרֹאשׁ הַמְהֻלָל” עַל סוּסוֹ הָעַרְמוֹנִי הַיָפֶה וְקַל־הָרַגְלַיִם. הוּא רָצָה לִהְיוֹת רוֹפֵא־קוֹסֵם כְּדוֹדוֹ הָרוֹפֵא הַגָדוֹל וְרָצָה שֶׁגַם לוֹ יִהְיֶה רוֹבֶה כְּמוֹ לְאָחִיו הַצַיָד אַמִיץ־לֵב.
אוּלָם בּוּ הָיָה עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן וְכָל אֲשֶׁר יָדַע לַעֲשׂוֹת הוּא – לִהְיוֹת רוֹעֶה לְצֹאן אָבִיו. בֹּקֶר־בֹּקֶר הָיָה בּוּ נוֹהַג אֶת עֶדְרוֹ אֶל שְׂדֵה הַמִרְעֶה אֲשֶׁר בְּמַעֲלוֹת הֶהָרִים הַמְכֻסִים עֵשֶׂב יָרֹק וְרַעֲנָן.
יוֹם אֶחָד כִּרְעוֹת בּוּ אֶת צֹאנוֹ בַּמִרְעֶה הַטוֹב, עָשָׂה אֶת דַרְכּוֹ לְאֹרֶךְ גֵיא־הָרִים. וּבְעוֹד הַכְּבָשׂוֹת מְלַחֲכוֹת אֶת הָעֵשֶׂב הַטָעִים, פָּנָה כֹּה וָכֹה וְהִנֵה רוֹאֶה הוּא מְעָרָה קְטַנָה בְּסֶלַע סָמוּךְ לַגַיְא. נִכְנַס בּוּ אֶל הַמְעָרָה וְהֵחֵל לְשַׂחֵק בְּחַלוּקֵי אֲבָנִים הַפְּזוּרִים בָּהּ לָרֹב. פִּתְאֹם שָׁמַע כִּי הַצֹאן פּוֹעֶה וְגוֹעֶה בְּבֶהָלָה רַבָּה.
– מֶה הָיָה לְצֹאנִי, לְכִבְשׂוֹתַי הַשְׁקֵטוֹת תָּמִיד, כִּי הִנֵה פּוֹעוֹת הֵן כַּאֲחוּזוֹת פַּחַד? – תָּמַהּ בּוּ, יָצָא מִן הַמְעָרָה וְהִשְׁקִיף מֵעַל הַסֶלַע עַל מוֹרְדוֹת הַגַיְא שֶׁצֹאנוֹ רוֹעוֹת שָׁם.
– נָמֵר! – קָרָא בּוּ.
לְנֶגֶד עֵינָיו נִרְאָה מֵרָחוֹק נְמַר־הָרִים גָּדוֹל. הוּא הֵגִיחַ מִבֵּין אַבְנֵי הַסְלָעִים וְאַט־אַט הִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַל הַצֹאן. וְהַכְּבָשׂוֹת הָיוּ מְבֹהָלוֹת כָּל כָּךְ וְנִפְחָדוֹת עַד שֶׁלֹא הֵעֵזוּ אֲפִילוּ לָנוּס מִפָּנָיו. פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עֲלֵיהֶן וְלֹא מָשׁוּ מִמְקוֹמָן.
אֲהָהּ, אִלוּ הָיָה לִי רוֹבֶה – חָלַף הִרְהוּר בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל בּוּ הַקָטָן – נָמֵר בָּא וַאֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה, אֵיךְ אַצִיל אֶת צֹאנִי מִצִּפָּרְנָיו…
אוֹתוֹ רֶגַע הִפְנָה נְמַר־הֶהָרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה אֶת בּוּ עוֹמֵד בְּמֶרְחָק־מָה מִמוּלוֹ וּמִיָד פָּנָה לְעֶבְרוֹ. עַתָּה יָדַע בּוּ, כִּי לֹא אֶת הַצֹּאן רוֹצֶה הוּא לִטְרֹף, כִּי אִם אוֹתוֹ…
אַךְ בּוּ לֹא בָּרַח. הוּא חָשַׁב עַל אָבִיו “הָרֹאשׁ הַמְהֻלָל”, עַל דוֹדוֹ הָרוֹפֵא הַגָדוֹל וְעַל אָחִיו הַצַיָד אַמִיץ־הַלֵב וּבְלִבּוֹ גָמַר לִהְיוֹת אַמִיץ כְּמוֹתָם. וּבְכָל זֹאת חָשׁ פַּחַד גָדוֹל מִפְּנֵי הַנָמֵר הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלָיו.
וְהַנָמֵר כְּבָר הִתְמַתַּח כֻּלוֹ, מוּכָן וּמְזֻמָן לְזִנוּק.
אוֹתוֹ רֶגַע הֵרִים בּוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶבֶן גְדוֹלָה וֶהֱטִילָהּ בְּחָזְקָה עַל הַנָמֵר.
יֶלֶד קָטָן הָיָה בּוּ וְהָאֶבֶן הָיְתָה גְדוֹלָה וּכְבֵדָה עַד מְאֹד וְהוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לִפְגֹעַ בַּנָמֵר, אַךְ הָאֶבֶן בְּנָפְלָהּ פָּגְעָה בְּאֶבֶן אַחֶרֶת וּשְׁתֵּי הָאֲבָנִים הֵחֵלּוּ לְהִתְגַּלְגֵּל לְמַטָה לְעֵבֶר נְמַר־הֶהָרִים…
וּבְהִתְגַלְגְלָן סָחֲפוּ הָאֲבָנִים רִגְבֵי עָפָר וָחוֹל, וּבְרַד אֲבָנִים נִתַּךְ אַחֲרֵיהֶם עַל הַנָמֵר.
רָאָה הַטוֹרֵף אֶת מַבּוּל הַחוֹל, הֶעָפָר וְהָאֲבָנִים הַיוֹרֵד עָלָיו, נָבַח נְבִיחָה מְשֻׁנָה וּבָרַח… מַצְחִיק הָיָה הַנָמֵר בִּבְרִיחָתוֹ. וְאַף כִּי הַסַכָּנָה טֶרֶם חָלְפָה, צָחַק בּוּ לְמַרְאֵה הַטוֹרֵף הַמְבֹהָל, צָחַק צְחוֹק חָזָק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנָפַל לְמַטָה…
הוּא הֵחֵל לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרָד הַגִבְעָה הִתְגַלְגֵל וְהִגָלֵשׁ, הִגָלֵשׁ וְהַחֲלֵק וְהִתְהַפֵּךְ וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נִסְחֲפוּ אַחֲרָיו אֲבָנִים וְגוּשֵׁי עָפָר וְנָפְלוּ מַטָה. לְרֶגַע נִדְמָה לוֹ שֶׁהַכֹּל הַכֹּל שֶׁמִסְבִיבוֹ, הַנָמֵר, הַגְבָעוֹת וְהַשָׁמַיִם וְהוּא עַצְמוֹ מִסְתַּחְרְרִים וּמִסְתּוֹבְבִים יַחַד.
וְכַאֲשֶׁר מָצָא בּוּ אֶת עַצְמוֹ מוּטָל לְרַגְלֵי הַגִבְעָה, פָּסְקוּ גַם הָאֲבָנִים לְהִדַרְדֵר וּלְעֵינָיו נִתְכַּשְׁכֵּשׁ לְרֶגַע זְנָבוֹ שֶׁל הַנָמֵר הַבּוֹרֵחַ אֲשֶׁר נֶעְלַם מִיָד בְּעִמְקֵי הַגַיְא…
אוֹתוֹ לַיְלָה, לְאַחַר שֶׁחָזַר בּוּ עִם צֹאנוֹ הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם, סִפֵּר לְאָבִיו “הָרֹאשׁ הַמְהֻלָל” וּלְדוֹדוֹ, הָרוֹפֵא הַגָדוֹל, וּלְאָחִיו, הַצַיָד אַמִיץ־הַלֵב, עַל אוֹדוֹת נְמַר־הֶהָרִים שָׁרְצָה לִטְרֹף אֶת הַצֹאן וְגַם אוֹתוֹ, אֶת בּוּ, וְאֵיךְ הִצְלִיחַ לַהֲנִיסוֹ. אַף לֹא הֶעְלִים מֵאָזְנֵי שׁוֹמְעָיו אֶת דְבַר פַּחְדוֹ הַגָדוֹל, אֲשֶׁר פָּחַד לְמַרְאֵה הַנָמֵר הָעוֹלֶה עָלָיו.
שָׁמַע דוֹדוֹ, הָרוֹפֵא הַגָדוֹל, אֶת הַדָבָר וְאָמַר שֶׁבּוּ יֶלֶד אַמִיץ הוּא, אַמִיץ מְאֹד, כִּי הִצִיל אֶת הַצֹּאן מִשִׁנֵי הַנָמֵר וְהֵבִיא אֶת עֶדְרוֹ בְּשָׁלוֹם הַבַּיְתָה, וּלְאוֹת הוֹקָרָה נָתַן לוֹ קָמֵעַ־פְּלָאִים מִכֶּסֶף טָהוֹר תָּלוּי בְּשַׁרְשֶׁרֶת כֶּסֶף לְמַעַן יַעַנְדֶנוּ הַיֶלֶד עַל צַוָארוֹ, כִּי אָמַר, שֶׁקָמֵעַ זֶה יָגֵן עָלָיו מִכָּל צָרָה וְיִשְׁמְרֵהוּ מִכָּל רָע.
גַם אָחִיו, הַצַיָד אַמִיץ־הַלֵב, שִׁבַּח אֶת בּוּ עַל מַעֲשֵׂהוּ הַנוֹעָז, אַף אָמַר, כִּי גַם בְּקֶרֶב הַגְדוֹלִים מְעַטִים הָאֲנָשִׁים הַמַצְלִיחִים לְהָנִיס נְמֵרִים, וּלְאוֹת הוֹקָרָה נָתַן לוֹ רוֹבֶה חָדָשׁ, הַמֵטִיל רְעָמִים וָאֵשׁ…
וְאָבִיו, “הָרֹאשׁ הַמְהֻלָל”, לִטֵף אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל בּוּ הַקָטָן וְאָמַר לוֹ:
בְּנִי, זְכֹר, כִּי נָקֵל לִהְיוֹת אַמִיץ כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מְפַחֵד, אַךְ רַבָּה מִדַת הָאֹמֶץ וְהַגְבוּרָה הַנִדְרֶשֶׁת מִן הָאָדָם הֶחָשׁ פַּחַד בְּלִבּוֹ וְהַיוֹדֵעַ לְהִתְגַבֵּר עָלָיו…
כָּךְ אָמַר וְנָתַן לִבְנוֹ אֶת הַטוֹבָה בְּכָל הַמַתָּנוֹת שֶׁבּוּ קִבֵּל אוֹתוֹ לַיְלָה: סוּס עַרְמוֹנִי קָטָן, יְפֵה־מַרְאֶה וְקַל־רַגְלַיִם.
קִבֵּל בּוּ אֶת הַמַתָּנוֹת הָאֵלֶה וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגַאֲוָה גְדוֹלָה חָשׁ בְּלִבּוֹ.
– אִם אֶפָּגֵשׁ עוֹד פַּעַם בִּנְמַר־הָרִים – אָמַר בּוּ – לֹא עוֹד יַסְפִּיק לִבְרֹחַ מִפָּנַי… רָדוֹף אֶרְדֹף אַחֲרָיו רָכוּב עַל סוּסִי קַל־הָרַגְלַיִם, יָרֹה אִירֶה בּוֹ מֵרוֹבִי מֵטִיל־הָרְעָמִים וּלְעוֹלָם לֹא יָבוֹא לִטְרֹף אֶת צֹאנִי…
אוּלָם הַנָמֵר יָדַע, כַּנִרְאֶה, כִּי נוֹסָף עַל הָרוֹבֶה וְהַסוּס גַם קָמֵעַ נִתַּן לוֹ לְבּוּ וְכִי כֹּחַ־קְסָמִים בּוֹ, וְעַל כֵּן לֹא בָּא עוֹד לִטְרֹף אֵת צֹאנוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה הָאִינְדְיָאנִי הַקָטָן.