יַד אֱלוּל עֲנֻגָּה מְגַלְגְּלָה דִינָרִים

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,

וְקוֹשְׁרָה מִזָּהָב וְשָׁנִי כְּתָרִים

לְרָאשֵׁי הַסְּבָכִים.

וּבֵין הָעֵצִים אָז הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפֵךְ

אֶת נָגְהוֹ הָרוֹסֵס,

וְנִצַּת יַהֲלוֹם בָּם, וְנֹפֶךְ הוֹפֵךְ

בָּהֶם יֶרֶק גּוֹסֵס;

בְּאַשְׁכְּלוֹת הָעֵנָב מְרַצְּדִים זַהֲרוּרִים,

וְיֶאְדַּם הַתַּפּוּחַ.

קוּרֵי־פָּז בָּאִים כִּיתוֹמֵי הִרְהוּרִים,

מְרַחֲפִים עִם הָרוּחַ.

וְתַקְשִׁיב מִתְקָרֵב מִמֶּרְחָק הֵד צְלִילִים

עֲגוּמִים־נְעִימִים:

אִילָנוֹת בְּצָהֳרֵי יוֹם־אֱלוּל מַשִּׁילִים

מְרַטְּטוֹת הַנִּימִים…

וְאִם יֵשׁ שֶׁעָלֶה יִנָּתֵק מִבַּדּוֹ

וִיפַרְפֵּר אַט צִלּוֹ –

עַל הָאָרֶץ זְהָבוֹ יְטֻלְטַל, וּלְבַדּוֹ

יֵאָלֵם דֹּם צְלִילוֹ.

וּמְנוּחָה פֹּה חוֹלְמָה… פְּסִיעָה אַף קַלָּה

תְּעוֹרֵר חֲרָדָה.

עֲמֹד פֹּה, אָדָם! וְאַל נָא תְּבַלַּע

קְדֻשַּׁת הַבְּדִידָה!

רוּחוֹת קַלִּילִים אָז בִּלְשׁוֹן נַעְנוּעִים

יְסַפְּרוּ בִּדְמָמָה.

לֹא תָּבִין הֲגִיגָם, רַק צְלִילֵי־סוֹד צְנוּעִים

יְנַגְּנוּ בַּנְּשָׁמָה…

וְאִם יִפֹּל מַבָּטְךָ הַמְשׁוֹטֵט עַל נַעֲרָה

מִתְיַחֲדָה בַּחֲלוֹמָהּ,

וְהַשֶּׁמֶשׁ מְשַׂחֶקֶת בְּתַלְתַּל שְׂעָרָהּ

וּבְעֵינָהּ עוֹמְמָה –

אַל תִּקְרַב פֶּן תַּחֲרִיד חֲלוֹמָהּ הַמָּתוֹק,

הוּא חֲלוֹם־הַטְּרָפִים

בְּצָהֳרֵי יוֹם־אֱלוּל… רַק הַרְהֵר וְשָׁתוֹק

בְּחֶבְיוֹן עֲנָפִים!

תרע"ב