זְכוּרָנִי נֶשֶׁף־חֵשֶׁק: זֹהַר סִנְוֵר עָיִן

מִנֹּגַהּ־אֶלְגָּבִישׁ, רוֹסֵס נְפוּצוֹת־אוֹר.

רִשְׁרוּשׁ שֶׁל שִׁירָאִים וּקְטֹרֶת בָּשְׂמֵי־מֹר,

הֶמְיַת הַכִּנּוֹרוֹת וְהֶבֶל רֵיחַ יָיִן…

נִגְּשָׁה אָז קוֹלוֹמְבִּינָה עֲנֻגַּת־יָדָיִם,

וַתָּשֶׂם בִּי עֵינָהּ: “פְּיֶרוֹ” רָתַח הַקּוֹל,

פְּיֶרוֹ, מַה לֹּא יִצְהַל וּמוֹעֲדוֹ – דְמִי חֹל?"

זוּגוֹת הִסְתּוֹבְבוּ אָז בִּמְחוֹלוֹת־מַחְנָיִם.

מַעֲנִי לָעֲנֻגָּה: נַפְשִׁי, עַלְמָה, בְּאֵר,

בְּתַחְתִּיתָהּ קוֹדְרָה שׁוֹכֶנֶת הָעַצָּבֶת,

מִשָָּׁם אֶת זְמִירוֹתַי רוּחִי, דְּעִי,

שׁוֹאָבֶת…

אֵי גְבוּל לְאוֹר וָצֵל? – מַקְשִׁיב לִבִּי הָעֵר

בִּזְמִיר הַמִּצְהָלוֹת פְּסִיעוֹת הַשִּׁמָּמוֹן,

וְיִרְעַד יָגוֹן בְּלֵב פְּיֶרוֹ, חָג בֵּין הָמוֹן.

תרע"ה