קָטָן,

צְנוּף-קֹר וַחֲבוּט-רוּחַ,

כְּמוֹ חָגָב רָפֶה

נִצְמַדְתִּי

אֶל גֶּזַע עֵץ

בַּסַּעַר.

רָעַשׁ הַסַּעַר.

פִּרְפֵּר הָעֵץ –

כְּנֶשֶׁר עֲנָקִים רַב-כְּנָפַיִם

מַכֶּה לָעוּף –

וְכַף רַגְלוֹ

דְּבוּקָה לָאֲדָמָה.

החגב:

הוֹ, נֶשֶׁר רַב כְּנָפַיִם!

הֵן הָעוֹלָם בִּמְלוֹא כָבְדוֹ

חֻבַּר כִּדְלִיל אֶל רַגְלְךָ, אָרוּג

בְּשָׁרָשֶׁיךָ –

הֲכִי תֹּאמַר שֵׂאתוֹ עִמְּךָ –

בִּיעָף?