לוגו
שימני נר בהיכלך
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

"שִׂימֵנִי נֵר בְּהֵיכָלְךָ

יַד קָדְשְׁךָ כִּי תֵיטִיבֵנִי

תַּעַל שַׁלְהַבְתִּי.


אֶפְרֹשׂ כַּיְרִיעָה אוֹרִי,

אֶדְלַק עַד חִדְלוֹנִי."

*

מַחֲשָׁךְ.

קַרְקָע לַח שֶׁל מַרְתֵּף.

טַחַב קַר.

צְלָלִים רְשָׁעִים עַל פְּנֵי כֹּתֶל עִוֵּר.


כּוּכִים –

גְּבִיעֵי-אֹפֶל שְׁפוּכִים.

מֵעָל – מִסִּדְקֵי אֶצְבָּעוֹת אֲפֵלוֹת –

מִשְׁתַּפֵּךְ קֹמֶץ אוֹר.


רְסִיסִים שֶׁל זָהָב תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה.

כִּכַּר לֶחֶם זוֹרַחַת מִתַּחַת.

דְּמָמָה.


צֵל לָבָן – קְלִפָּתוֹ שֶׁל אָדָם –

פּוֹסֵעַ, כְּמוֹ צָף,

עָג וָחָג סְבִיב הַלֶּחֶם סְחוֹר-סְחוֹר.


הַכִּכָּר גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת.

גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת…


הַכִּכָּר הַגְּדוֹלָה הָפְכָה לֵב.


וּפִתְאֹם – זִיעַ-נִיעַ כָּמוּס!…

קוֹל רַחַשׁ… אִוְשָׁה חֲרִישִׁית…

נִיצוֹצוֹת…

חֻדֵּי-מְחָטִים מִתְרַשְּׁפִים – וְכָבִים,

מִתְרַשְּׁפִים וְכָבִים…

עֵינַיִם זְעִירוֹת נוֹצְצוֹת…

אֻשְׁפִּיזֵי-הַשְּׁמָמָה הִתְלַקְּטוּ מִכָּל-הַעֲבָרִים –

עַכְבָּרִים!


עַכְבָּרִים…

חִנְגַּת-לַיִל, צִיּוּץ וּמָחוֹל!

זֵר-שְׂפָמִים מְעַטֵּר אֶת הַלֶּחֶם…

שִׁנֵּי אֹרֶז דַּקּוֹת מַבְהִיקוֹת…

מִתְקָרְבִים – וּנְסוֹגִים,

לוֹבְשִׁים אוֹר –

וּנְמוֹגִים.


מִתְקָרְבִים –

הַצֵּל הַלָּבָן הוֹפֵךְ דַּם.

נְסוֹגִים –

הַדָּם הָאָדֹם הוֹפֵךְ צֵל.


הֲיָהִינוּ לִפְרֹץ אֶל מַעְגַּל-הַכְּשָׁפִים?


כִּסּוּ אֶת הַלֶּחֶם!

הוֹ! לֶחֶם הָאֵלִים!


אַיֶּכָּה, לַחְמִי הַמָּתוֹק?

*

הַס! אֵין קֶשֶׁב…

רַק קוֹל חֲרִירָה וּנְבִירָה וּגְרִירָה,

קוֹל קִרְסוּם וְכִרְסוּם אַכְזָרִי,

לְלֹא פֶסֶק, לְלֹא הֲפוּגוֹת!


דֵּיכֶם, עַכְבְּרֵי-לְבָבִי!

שֶׁכֻּלִּי מְחִלּוֹת מְחִלּוֹת –

וּמַחְשָׁךְ!


מַחֲשָׁךְ.

קַרְקַע לַח-חֲלַקְלַק שֶׁל מַרְתֵּף.

צְלָלִים רְשָׁעִים זוֹחֲלִים עַל פְּנֵי כֹּתֶל עִוֵּר.

כּוּכִים…

*

"שִׂימֵנִי נֵר בְּהֵיכָלְךָ

יַד קָדְשְׁךָ כִּי תֵיטִיבֵנִי

תַּעַל שַׁלְהַבְתִּי"


דּוּמִיָּה רְחָבָה וּתְהוֹמִית.

אֵין קוֹל וְאֵין הֵד.

אֵין הֲמִית.


הֶחָלָל כְּמוֹ נִמְלָא סְבַךְ-קוּרֵי-עַכָּבִישׁ…

וַאֲנִי –

אַיֵּנִי?


הַמָּוֶת הוּא זֶה? אוֹ חֲלוֹם? אוֹ דִמְדּוּם?

אָמַרְתִּי לָנוּס – אַךְ לֹא מָשׁוּ רַגְלַי,

אָמַרְתִּי לִזְעֹק –

מֵת הַקּוֹל בִּגְרוֹנִי וַיִּיבַשׁ.

מִי עוֹטֵף אֶת רֹאשִׁי בִּלְחִישׁוֹת?


פִּי נִפְעַר – וָאָצֹל. – – –


צָלַלְתִּי יוֹבְלוֹת וּתְהוֹמוֹת.

הָרִמָּה כְּבָר אָכְלָה אֶת לִבִּי וּמְלוֹאוֹ,

מַה נוֹתַר בִּי מִמֶּנִּי?

אַף לֹא סִיב מְפַרְכֵּס.


וַיִּיבַשׁ גַּם עֲפַר-יוֹנְקוֹתַי.


וְעַתָּה מִי אֲנִי?

קְלִפָּתוֹ-שֶׁל-אָדָם, קְרוּם שָׁדוּף,

צִנּוֹר-בֹּהוּ,

חָלִיל לְשִׂפְתֵי-הַשְּׁמָמָה הַנִּצְחִית,

קֵן-מִפְלָט וּמִקְלָט לְתַנֶּמֶּת-רוּחוֹת חִדְלַת גּוּף –

וּשְׁאִיָּה.


רַק בִּפְאַת הַגְּוִיָּה,

בֵּין זָוִית לְזָוִית –

מְתַעְתַּעַת-רוֹתַעַת שַׁלְהֶבֶת פְּרוּעָה:

רֶגַע – אוֹר-פֶּתַע וּזְהַב-שִׁגָעוֹן,

וְרֶגַע – נְסִיגָה לְלֹא אוֹן,

וּגְסִיסָה וּתְסִיסָה, וְעִמְעוּם, וְגִמְגּוּם,

וּזְחִילָה…

וּפִרְפּוּר חֲרָדוֹת עַל חֻדָּה-שֶׁל-פְּתִילָה…

*

וְהִנֵּה אִישׁוֹן-אוֹר גַּחְלִילִי מְרַטֵּט…

תַּחְתָּיו –

שְׁלוּלִית-חֵלֶב דְּלוּחָה,

שִׁיר-נֵרִי שֶׁאֻכַּל לְלֹא עֵת…

וְסָבִיב – אֵין קוֹל וְאֵין הֵד.

אֵין הֲמִית.

דּוּמִיָּה רְחָבָה וּתְהוֹמִית. – – –


שִׂימֵנִי נֵר בְּהֵיכָלְךָ.

אֶדְלַק

עַד חִדְלוֹנִי.