לוגו
קין והבל
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗


שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים הָיוּ דָרִים

בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אִישׁ אֶחָד.

קַיִן – שְׁמוֹ שֶׁל הָאֶחָד,

הֶבֶל – שְׁמוֹ שֶׁל הָאַחֵר.


אֶחָד – אִישׁ-אֲדָמָה הָיָה,

שְׁזוּף-שֶׁמֶשׁ, חוּם כָּרֶגֶב שֶׁבַּנִּיר,

תּוֹפֵשׂ מַחְרֶשֶׁת וְכַפּוֹ עַזָּה,

וְהָאַחֵר – אִישׁ-עֲדָרִים,

תּוֹפֵשׂ חָלִיל

וְשִׁיר זָרוּעַ עַל סְבִיבָיו.


אָמַר לוֹ קַיִן לְאָחִיו:

אָחִי, בֹּא נְחַלֵּק אֶת הָעוֹלָם!

אָמַר לוֹ: הֵן.


חִלְּקוּ אֶת הָעוֹלָם.

נָטַל לוֹ קַיִן אֶת הָאֲדָמָה,

נָטַל לוֹ הֶבֶל אֶת הַחֲלוֹמוֹת,

וְכָךְ הִתְנוּ הַשְּׁנַיִם בֵּינֵיהֶם,

שֶׁלֹּא יְהֵא לָזֶה עַל זֶה – כְּלוּם.


הָלַךְ זֶה אֶל נִירוֹ,

עוֹשֶׂה דַרְכּוֹ בֵּין הַתְּלָמִים,

חוֹרֵשׁ וּמַחֲרִישׁ,

וְזֶה הָלַךְ אֶל הַשְּׁפָיִים,

עוֹשֶׂה דַרְכּוֹ בֵּין הַצּוּקִים,

רוֹעֶה חֲלוֹמוֹתָיו.


 

ב    🔗


יוֹם זַךְ אֶחָד

בָּרַח לוֹ מֵעֶדְרוֹ שֶׁל הֶבֶל

גְּדִי אֶחָד קָטָן.


גָּלַשׁ מִן הַשְּׁפָיִים,

דִּלֵּג בֵּין צוּק לְצוּק,

יָרַד וּבָא אֶל בִּקְעָתוֹ שֶׁל קַיִן.

הָיָה נִגְרָר אַחַר הַמַּחְרֵשָׁה,

מֵרִיחַ אֶת הָרֶגֶב הַטָּרִי –

וּמְפָעֶה סְתוּמוֹת וַעֲגוּמוֹת.


טְרָדָהוּ קַיִן לַגְּדִי:

כַּלֵּךְ! כַּלֵּךְ!

וְלֹא נִטְרַד.

תְּפָשׂוֹ וְהִפְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו,

חָשׁ אֶת חֻמּוֹ הָרַךְ

וְנִתְמַלֵּא עָלָיו גַּל-רַחֲמִים.

*

עִם שֶׁחוֹרֵשׁ שָׁמַע קוֹל-רְנָנוֹת

וְלֹא יָדַע מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל.

הָפַךְ פָּנָיו –

רָאָה אֶת הֶבֶל לְנֶגְדּוֹ.


אָמַר לוֹ הֶבֶל לְאָחִיו:

הֵיכָן הַגְּדִי?

אָמַר: אֵין בְּיָדִי כְלוּם!

אָמַר: וּמַהוּ זֶה שֶׁמְּפָעֶה מֵאֲחוֹרֶיךָ?

הַב לִי שֶׁלִּי,

שֶׁחֲשֵׁכָה קְרוֹבָה לָבוֹא

וְכָל צֹאנִי נָטוּשׁ בַּמִּדְרוֹנוֹת.

יָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יִתְנַפְּצוּ

בֵּין הַצּוּקִים הָאֲפֵלִים.

כָּבַשׁ עֵינָיו מִמֶּנּוּ וְאָמַר:

עֲקֹר מִכָּאן,

שֶׁלֹּא אֶשְׁמֹט אוֹתְךָ בְּכַף יָדִי!


הֵשִׁיב: מַה תְּיָרֵא אוֹתִי,

וְאֵימָתְךָ אֵינָהּ שְׁרוּיָה עָלַי,

שֶׁסּוֹד יָצוּק בִּי.


הִכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בִּדְבָרִים.

אָמַר לוֹ קַיִן: אֲדָמָה זוֹ

שֶׁאַתָּה עוֹמֵד עָלֶיהָ,

לֶחֶם שֶׁאַתָּה אוֹכֵל – שֶׁלִּי.

אָמַר לוֹ הֶבֶל:

צֶמֶר שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ,

כְּסוּת מַעֲרֻמֶּיךָ – שֶׁלִּי.


זֶה צוֹוֵחַ: פְּרַח!, וְזֶה – חֲלֹץ!


לַסּוֹף אָמַר לוֹ קַיִן לְאָחִיו:

הֲרֵי הַגְּדִי. טוֹל אֶת שֶׁלְּךָ וָלֵךְ!


חָלַף צֵל עַל פָּנָיו שֶׁל הֶבֶל.

אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי –

לֹא גְדִי הָלַכְתִּי לְבַקֵּשׁ, אֶלָּא –


שָׁתַק קִמְעָא וְנֶאֱנַח.

אָמַר לוֹ קַיִן: גְּנִיחָה זוֹ מַהִי?

הֵשִׁיב: אֹמַר לְךָ אֱמֶת שֶׁבִּלְבָבִי?

לֹא גְדִי הָלַכְתִּי לְבַקֵּשׁ, אֶלָּא –

רֵיחַ שֶׁעָלָה מֵאַדְמָתְךָ

מָשַׁךְ לִבִּי לְכָאן.

רְאֵה: עָיֵף אֲנִי מִן הֶהָרִים

שֶׁנָּס לֵחָם וְכָל עִשְׂבוֹתֵיהֶם

כָּמְשׁוּ, וַעֲדָרַי עֻלְפִּים.

אָמַרְתִּי בִּלְבָבִי: שֶׁמָּא אָבוֹא

לְכָאן וּתְהֵא שׁוֹתֵל אוֹתִי כָּעֵץ,

שֶׁפְּקַעַת שָׁרֳשִׁים הִתְחִילָה

מְצַמַּחַת בְּכַפּוֹת רַגְלַי…


לִגְלֵג: צֹאנְךָ

עַל מִי אַתָּה נוֹטֵשׁ?

פָּרַח חִיּוּךְ שֶׁל אוֹר

מִפִּיו שֶׁל הֶבֶל וְאָמַר:


הוֹפֵךְ אֲנִי אוֹתָם לְצִפֳּרִים


וִיהוּ מְקַנְּנוֹת

וּמְרַנְּנוֹת בֵּין עֳפָאָי.


אָמַר לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁמָּא

תְהֵא יוֹנֵק

וּמְחַנֵּק בַּמִּסְתָּרִים

אֶת מַעֲלֵי-לַחְמִי,

וִיהֵא צִלְּךָ פּוֹסֶה וּמְעַטֵּף –

אוֹתִי, אֶת עֲמָלִי, וְאֶת שְׂדוֹתַי.


אָמַר:

אֶהְיֶה כַּבְּרוֹשׁ הַזֶּה,

שֶׁכָּל עַצְמוֹ מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי גָּבוֹהַּ.

וְשֹׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ יוֹנֵק מִתְּהוֹם,

וְאֵין לוֹ בָּעוֹלָם אֶלָּא תְּפִלָּה,

שֶׁהוּא נוֹשְׂאָהּ בְּלִי אֹמֶר אֶל קוֹנוֹ.


אָמַר לוֹ: אִי אֶפְשִׁי בְּנֶטַע זָר!

לֹא תְנַאי עָשִׂינוּ בֵּינוֹתֵינוּ?

פְּרָח!


רָשְׁפוּ עֵינָיו שֶׁל הֶבֶל. מֶה-עָשָׂה?

תְּפָשׂוֹ לְקַיִן בְּשָׁרְשֵׁי לִבּוֹ –

עַד שֶׁהִתְחִיל גֹּוֵעַ בֵּין יָדָיו.


אָמַר לוֹ: אִי לְךָ!

כָּל הָעוֹלָם נָטַלְתָּ לָךְ!

כִּבְרַת קַרְקַע אַחַת קְטַנָּה,

כְּדֵי צֹרֶךְ עֲמִידַת רַגְלַי –

לֹא תְּשַׁיֵּר לְמַעֲנִי?

אֲנִי עוֹקֵר אֶת הַיּוֹנְקוֹת הַלָּלוּ,

שֶׁמִּן הַחֲלוֹמוֹת הֵן נִזּוֹנוֹת!


בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים. אָמַר:

וּמִי יָבִיא הַבַּיְתָה פַּת לְפִי הַטַּף?


רָפְתָה יָדוֹ.

הִנִּיחַ לוֹ – וְנִסְתַּלֵּק עָגוּם.

פָּנוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ.


 

ג    🔗

אוֹתוֹ הַלַּיְלָה

נָדְדָה שְׁנָתוֹ שֶׁל קַיִן.

לַבֹּקֶר – נִתְנַמְנֵם.

רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ שְׁלָפִים,

וּמִתּוֹכָם מַחֲלִיק וּבָא נֶגְדּוֹ

עַכְנַאי, עוֹלֶה מִתְלַפֵּף עָלָיו

וּמְלַחֵשׁ אֶל תּוֹךְ אָזְנוֹ:

אוֹ הֶבֶל אוֹ אַתָּה,

שֶׁאֵין הָאֲדָמָה נוֹשֵׂאת שְׁנֵיכֶם!

*

הֵקִיץ עָכוּר.

עָשָׂה וְלֹא יָדַע מַה שֶּׁעָשָׂה.

בָּא לַחֲרֹשׁ – חָרַשׁ שָׂדֶה זְרוּעָה.

בִּקֵשׁ לֵילֵךְ –

עָמַד נָבוֹךְ וּמַחֲרִישׁ.


הִתְחִיל בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי אָחִיו,

מִתְיָרֵא מִצֵּל הָאֲבָנִים,

וְהַגְּדִי, שׁוֹאֵף-צִלּוֹ,

הִלֵּךְ עָלָיו אֵימִים.


לַסּוֹף נָטַל אֶת הַגְּדִי,

וְרִטְּשׁוֹ אֶל שֵׁן הַמַּחְרֵשָׁה הַקָּר.


לֹא נָח

עַד שֶׁמָּצָא שָׁעָה שֶׁל כֹּשֶׁר,

קָם עַל אָחִיו וַהֲרָגוֹ.


הֵיאַךְ הָרַג אוֹתוֹ?

נָטַל מִפְּאַת שָׂדֵהוּ אֶבֶן,

לָחַץ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ כַּפּוֹ –

וַעֲשָׂאָהּ אֶגְרוֹף.


הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.

שִׂפְתוֹתֵיהֶם הִפְרִיחוּ שִׂיחַ,

הִמְתִּיקוּ אֲמָרִים – וּבֵינֵיהֶם

חוֹצֶצֶת – אֶבֶן צוֹנֵנָה.


פִּתְאֹם הִפְשִׁיל שְׂפָתָיו,

חָשַׂף שִׁנָּיו,

זִנֵּק אֵלָיו בָּאֶגְרוֹפוֹת,

נָפַל עָלָיו, נָשַׁךְ בְּשָׂרוֹ וַעֲשָׂאוֹ

פְּצִיעוֹת פְּצִיעוֹת, קְרָעִים קְרָעִים,

עַד שֶׁהוֹצִיא נַפְשׁוֹ –

וָמֵת.


מוּטָל הָיָה פְּרַקְדָּן, שְׁמוּט-אֲבָרִים,

עֵירֹם, כֻּלּוֹ פְצִיעוֹת, כֻּלּוֹ קְרָעִים.

חִיּוּךְ עָקוּם קָרַשׁ עַל דַּל-שְׂפָתָיו.

עֵינָיו הַכְּבוּיוֹת פְּקוּחוֹת הָיוּ,

דֹּק סְגַלְגַּל פִּרְכֵּס עַל בְּרַךְ-זַגָּן

וּמַבָּטָן הַמֵּת נִנְעַץ בְּקַיִן בְּעֵינָיו.


עָמַד קוֹפֵא וְלֹא יָכוֹל לָמוּשׁ.

מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו נָשְׁרָה –

הָאֶבֶן הַלַּחָה.


טַבַּעַת אֲדֻמָּה כַּדָּם

כִּתְרָה רֹאשׁוֹ.

יָדוֹ נִתְרוֹקְנָה.

גַּלֵּי אֲוִיר לוֹהֵט סַבּוּהוּ.

מַעְגָּלִים סָגְרוּ עָלָיו.


הַס.

הֲזָע הַמֵּת?

הֲנָעוּ שִׂפְתוֹתָיו?

פִּתְאֹם צָעַק הַדָּם.

צָעַק הַלֵּב.

צָעַק הַהֵד.


כְּרִקּוּעֵי בַּרְזֶל מְלֻבָּנִים

פָּרְשָׂה הַדְּמָמָה שְׂדוֹתֶיהָ מִסְּבִיבוֹ.


דָּמוֹ רָעַשׁ.

גְּרוֹנוֹ עִלֵּעַ גֶּחָלִים.


הֲזָע הַמֵּת?

הֲקָם?


מָעַךְ עֵינָיו בְּאֶגְרוֹפָיו.

אָטַם אָזְנָיו –

מִנְּבָכִים עָלְתָה הַדְּמוּת,

בָּקְעוּ הַזְּעָקוֹת,

נִתְלוּ קְרוּשׁוֹת מְלוֹא הֶחָלָל

וּדְמוּת לָהֶן,

וְצֶבַע,

וּמִשְׁקָל.


 

ד    🔗

אָמַר לָשׁוּב אֶל בִּקְעָתוֹ –

מָרְדוּ רַגְלָיו וְלֹא הָלְכוּ עִמּוֹ.

צָנַח לִנְפֹּל, בִּקֵּשׁ לָפוּשׁ קִמְעָא –

וּמִתַּחְתָּיו הִתְקוֹמְמָה הָאֲדָמָה,

הָדְפָה אוֹתוֹ נִשְׁתַּמְּטָה מִמַּגָּעָיו.


קָרַס, נָפַל –

זָרְמוּ תַחְתָּיו שְׁבִילִים מֵאֵלֵיהֶם.

נוֹפַי-עוֹלָם חָמְקוּ חָלְפוּ

מִשְּׂמֹאל לַשְּׁבִיל וּמִימִינוֹ,

עוֹמְדִים וּמִתְעַלְּמִים מֵחוּג עֵינָיו.


רָאָה בָאֵי-עוֹלָם שְׁלֵוִים,

שְׁתוּלִים אִישׁ בְּנָוֵהוּ.

שָׁלַח יָדַיִם נְבוּכוֹת

לְהֵאָחֵז בְּזִיז –

מִלֵּא כַפּוֹ שְׁלָפִים תְּלוּשִׁים.

אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִשְׁלִיכָם:

שֶׁלֹּא יָחוּשׁ רֵיקוּת יָדָיו.

*

וְכָךְ הָיָה צוֹעֵן,

וְכָל חַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

כְּשֶׁהָיוּ רוֹאוֹת אוֹתוֹ מוֹפִיעַ –

הָיוּ מִזְדַּעְזְעוֹת.

אוֹמְרוֹת בְּלַחַשׁ זוֹ לְזוֹ: זֶה – מַהוּ?

וּמְשִׁיבוֹת: זֶה – קַיִן הוּא,

הָרַג אָחִיו וּגְזָר נִגְזַר עָלָיו:

נָע וָנָד תִּהְיֶה.


הָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת בְּנַהַם

וּבָאוֹת אֶצְלוֹ

לִתְבֹּעַ מִיָּדוֹ דָמוֹ שֶׁל הֶבֶל.

רָאוּ עִגּוּל-שֶׁל-דָּם עוֹטֵראוֹתוֹ –

הָפְכוּ פְנֵיהֶן וְנָסוּ בִילָלָה. – – –


אוֹתָהּ שָׁעָה זָקַף עֵינָיו –

רָאָה כִּדְמוּת כַּף-יָד גְּדוֹלָה

תְּלוּיָה מֵעַל רֹאשׁוֹ מְלֹא חוּג רָקִיעַ;

הִשְׁפִּיל עֵינָיו –

רָאָה כִּדְמוּת כַּף-יָד גְּדוֹלָה שְׁנִיָּה

פְּרוּסָה מִתַּחַת לְרַגְלָיו.

שָׁלַח עֵינָיו לַמֶּרְחַקִּים –

רָאָה קְצוֹת-אֶצְבָּעוֹת נָעוֹת אֵלָיו…

עָצַם עֵינָיו בְּחִיל –

נִקְלַע מִכַּף אֶל כַּף,

מֵרוּם רָקִיעַ – אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת.

קָרַס, נָפַל עָיֵף –

נִמְעַךְ בֵּין אֶצְבְּעוֹת אֶגְרוֹף אַדִּיר.

*


הַלֵּךְ לוֹ אֶל בִּצְעֵי הַמַּיִם.

הִשְׁפִּיל עֵינָיו – רָאָה

רָקִיעַ שֶׁל שָׁמַיִם מְקֻמָּט

וּבְתוֹכָם קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל אִישׁ זָקֵן…

צָעַן בְּיַעַר חֲשֵׁכוֹת.


רָאָה צִלּוֹ שֶׁל הֶבֶל בָּא נֶגְדּוֹ,

זוֹרֵחַ בִּנְגוֹהוֹת – וּמְחַיֵּךְ,

אוֹחֵז מוֹטוֹת הַמַּחֲרֵשָׁה,

חוֹרֵשׁ בַּמַּעֲנִית – וְצִפֳּרִים

מְרַנְּנוֹת מֵעַל רֹאשׁוֹ.


קָרָא אֵלָיו: אָחִי! אָחִי!

וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ.

רָאָה שֶׁכָּךְ –

נָפַל לִפְנֵי הַמַּחְרֵשָׁה,

קִפֵּל עַצְמוֹ, בִּקֵּשׁ לְהִתְמַעֵט –

וּבְשָׂרוֹ – פוֹסֶה וּמִשְׂתָּרֵעַ

עַל פְּנֵי הַנִּיר,

וּמַחְרַשְׁתּוֹ שֶׁל הֶבֶל –

חוֹרֶשֶׁת אֶת בְּשָׂרוֹ,

קוֹרַעַת סְגוֹר לִבּוֹ,

עוֹשָׂה אוֹתוֹ תְלָמִים תְלָמִים,

מֵעֲנִיּוֹת מֵעֲנִיּוֹת. – – – –


הֵקִיץ, מִשֵּׁשׁ פָּנָיו בַּחֲרָדָה –

מָצָא בָּהֶם חָרִיץ חָדָשׁ.


וְכָךְ הָיָה צוֹעֵן יָמִים רַבִּים

עַד שֶׁנִּתְבַּלְּעָה עָלָיו דַּעְתּוֹ.

וְחוּט יָמָיו נִתַּק.


עוֹרוֹ צָפַד, בְּשָׂרוֹ דָלַל.

עֵינָיו הַכְּבוּיוֹת דָּמוּ לְיַבָּלוֹת,

רַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת בָּצְקוּ,

בְּלוֹאָיו נָשְׁרוּ קְרָעִים קְרָעִים,

עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו הָפְכוּ עָשָׁן

וּלְבָבוֹ – שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ.


 

ה    🔗

עָבְרוּ שִׁבְעָה דוֹרוֹת.

וּבְנֵי אֱנוֹשׁ פָּרְצוּ בָאָרֶץ

וְקַיִן נָע וָנָד.

הָיוּ מְרַנְּנִים עָלָיו:

קַיִן – אֵין לוֹ לְמַלְאַךְ-הַמָּוֶת

שְׁלִיטָה עָלָיו,

שֶׁחַי הוּא עוֹלָמִית לְדֵרָאוֹן.

*

לְיָמִים יָצָא זָקֵן אֶחָד

מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל קַיִן, לֶמֶךְ שְׁמוֹ.

יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה

וּבְנוֹ קָטָן עִמּוֹ, תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר,

יוּבַל שְׁמוֹ.


יָשַׁב לוֹ הַזָּקֵן

עַל כֹּרֶת שֶׁל אִילָן אֶחָד,

שֶׁנְּצָרִים רַכִּים שְׁקוּיִי חַמָּה וָטַל

עוֹטְרִים אוֹתוֹ מֵעֲבָרָיו.


גָּנַח בַּהֲנָאָה,

מוֹלֵל טְרָפִים, קֵרְבָם אֶל נְחִירָיו

עַד שֶׁנִּתְבַּשְּׂמָה עָלָיו דַּעְתּוֹ.

אָמַר לוֹ לְיַלְדּוֹ:

הַקֵּשׁ בַּכְּלִי הַזֶּה שֶׁבְּיָדֶיךָ,

שֶׁהַנְּגִינוֹת יָפוֹת לַלֵּב!


מָשַׁךְ הַיֶּלֶד בְּקַשְׁתּוֹ,

הִרְחִיף אֶצְבְּעוֹתָיו עַל הַנִּימִין,

נִגֵּן – וְלֹא יָדַע מַה שֶּׁנִּגֵּן,

שֶׁהַנְּגִינָה מִן הַסָּמוּי הִיא בָאָה

וְלַסָּמוּי הִיא שָׁבָה וְהוֹלֶכֶת.


הָיוּ רוּחוֹת שֶׁל שַׁחֲרִית

מִתְגַנְּבוֹת מַעֲבָרִים,

מִתְכַּנְּפוֹת בֵּין תַּלְתַּלָּיו

וַעֲנָנָה זַכָּה תְּלוּיָה מֵעַל רֹאשׁוֹ.


אוֹתוֹ – זָקֵן אָזְנָיו כְּבֵדוֹת הָיוּ

וּדְמָמוֹת שָׁלְטוּ בָהֵן תָּדִיר.

אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה מֵשִׂים עַצְמוֹ

כְּמַאֲזִין לַזֶּמֶר הַקּוֹלֵחַ,

וּדְבַשׁ שֶׁל חֲמִימוּת רוֹחֵשׁ בַּאֲבָרָיו.


הִגְבִּיהַּ גַּבִּינִים שֶׁלּוֹ קִמְעָא

לִקְרֹעַ מֵעֵינָיו קוּרֵי תְנוּמָה –

הָיָה רֹאשׁוֹ צוֹנֵחַ לוֹ פִתְאֹם

וְהוּא זוֹקְפוֹ בַּחֲרָדָה.

לַסּוֹף הִפְשִׁיל רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו,

תָּלָה חָטְמוֹ כְּלַפֵּי רָקִיעַ –

וְנִתְעַטֵּף תְּנוּמוֹת.


הָיָה הַיֶּלֶד מְנַגֵּן

וּכְמוֹ פַּעֲמוֹנִים הָיוּ תְלוּיִם

בַּחֲלָלוֹ הָרַךְ שֶׁל הָעוֹלָם,

מְנַעֲרִים לָרוּחַ צִלְצְלֵי קוֹלָם,

וּבְנוֹת קוֹל נַעֲלָמוֹת

הָיוּ הוֹמוֹת וּפוֹזְזוֹת מֵעֲבָרִים.


נִתְלַקְּטוּ חַיָּה וָעוֹף

לְהַאֲזִין לַקּוֹל, וְקַיִן – בְּתוֹכָם.


רָאָה אוֹתוֹ תִינוֹק

כִּדְמוּת חַיָּה קְרֵבָה וּבָאָה מֵרָחוֹק.

תָּקַע לוֹ לַזָּקֵן אֶל תּוֹךְ אָזְנוֹ:

זְקֵנִי, כְּמִין חַיָּה אֲנִי רוֹאֶה!


מָתַח אוֹתוֹ זָקֵן קַשְׁתּוֹ,

שִׁלַּח בָּהּ חֵץ עִוֵּר –

וַהֲרָגָהּ.


 

ו    🔗

וּמִשֶּׁמֵּת –

עָלְתָה מֵעֲפָרוֹ, לוּטַת עָנָן,

דְּמוּתוֹ שֶׁל הֶבֶל הַנִּשְׁכָּח:

עוֹרוֹ הָיָה קוֹרֵן,

עֵינָיו מִתְרַשְּׁפוֹת.

אֵד-חֲלוֹמוֹת, כְּתַלְתַּלַּי-עָשָׁן,

תִּמֵּר מִקְּוֻצּוֹתָיו,

מִזְּקָנוֹ, מֵאַדַּרְתּוֹ,

מֵרֶנֶן פִּיו –

וּתְכֵלֶת זְהֻבָּה בּוֹלְעָה קַוָּיו

וּנְמוֹגָה בַּתְּכֵלֶת הַגְּדוֹלָה.