И плюeтъ на алтаръ, гдѢ твой огонъ горитъ (Пушкинъ).

לֶאֱלִיל הַשִּׁירָה לְבָבִי הַמִּזְבֵּחַ,

בּוֹ תִבְעַר הָאֵשׁ יוֹמָם וָלָיְלָה,

עַל פָּנָיו יִזָּרֵק דַּם וּמוֹחַ,

מִנְחָה וְעוֹלָה – מַחְשְׁבוֹת מָעְלָה…

וּלְכֹהֵן עַל הַמִּזְבֵּחַ יְשָׁרֵת מוֹחִי,

יוֹמָם וָלַיִל יַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָרֶת.

וְשָׁם כְּסִיל אָדָם יָרֹק עַל מִזְבְּחִי,

בִּמְקוֹם יוֹם וָלַיִל לַהַבְתִּי בוֹעָרֶת…!