לגיסי המשכיל המהולל איש טהר לב ורוח נכון, סופר מהיר בשפת קדש ואוהב ספרותה, ה' מרדכי אסטרינסקי נ“י. ולאחי הצעיר ממני לימים, המופלג המפורסם, חריף ושנון, ושוקד על דברי תורה יומם ולילה, ה' ישראל גאלדין נ”י.
ולרעַי אוהבי הקרובים והרחוקים!
על מזבח אהבתכם אקריב היום את מנחתי הדלה, מנחת עני, קומץ עלים זה הנני מגיש לפניכם בלב מלא אהבה נאמנה, כי לא להעשיר ספרות העברית בשירים חדשים מגמת פני, כי יודע אני מך ערכי ומיעוט שנותי, אך למענכם רעי ואוהבי נגשתי אל הדפוס בשנת העשרים לימי חיי, הא לכם שירי המעטים אשר בקשתם, ואם אחד מכם ימצא בם טעם לשבח, אומר: די לי! ואוציא לאור את יתר שירי אשר אתי בכתובים. השתחויתי! אמצא נא חן בעיניכם קוראים יקרים, ומבקרים ישרים!…
המחבר