לוגו
אהבת יום שבת מנוחה תנחיני
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

חתימה: אב״ו יהוד״ה א״ל ישמר״ו


אַהְבַת יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה תַנְחֵנִי

אֶשְׂמַח וְאָשִׁירָה שִׁירָה לַאדֹנִי

וְאֶשְׁתֶּה כוֹס יֶשַׁע מֵחֶמְדַּת יֵינִי.

וְדוּגְמַת גַּן עֵדֶן אֲיוּמָה תַרְאֵנִי:


בְּסִת אַיַּאם אַכּמַל אִלַאהִי כֻּל מַוגּוּדּ.

אְלַאַעלַא וַאלאַספַל פִי חַדֻן מַחדּוּדּ.

וְיַום סַאבִּע פַצַּל בִּשַׁאנהּ רַבּ אַלגּוּדּ.

אְמַר פִיהוּמוּסַא וְאַסבַּאט אַכוַאנִי:

[בששת ימים השלים אלי כל נמצא

העליון והתחתון בגדר גדור

ויום השביעי ייקרו אדון הטובה

ציווה עליו את משה ואת השבטים אחיף]


וְלוֹ נָכִין שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת יוֹם שִׁשִּׁי.

וְתִתְקַשֵּׁר נֶפֶשׁ חְדָשָׁה עִם נַפְשִׁי.

לְתוֹרָה תִשְׁתּוֹקֵק בְּחֵן מֵהַר קָדְשִׁי.

וְהִיא מִתְלוֹנֶנֶת בְּצֵל שַׁדַּי קוֹנִי:


יְטִיבּ פִיהּ אלאִנסַאן וְאלַאנפֻס תַּתּשַׁוַּק.

וּמִן נוּר אַלכֻּרסִי זְהַא שַׁפַאף אַרשַׁק.

וְאלַארוַאח תַּתּהַיַּיא לְתִּלךּ אַלנוּר תַּעשַׁק.

וְאלַאסבַּאט פִי רַנַּהּ תְּכֻץ אַלקראַנִי:

[נהנים בו האנשים והנפש משתוקקת

ומאור הכסא זוהר בהיר זורח

והנשמות שואפות, לאותו האור חושקות

והשבטים בקול מתייחדים לתורה:]


הֲדַר מַעְמַד סִינַי לְעַמִּי מוֹרָשָׁה

בְּכָל שַׁבָּת תִּקַּן יְדִידִי פָרָשָׁה

וְשִׁבְעָה מַעְמָדוֹת כְּיוֹם הַהַגָּשָׁה

בְּיוֹם שִׁבְעָה קוֹלוֹת בְּסִינַי הִרְאַנִי:


וּקַדּ אַוגַּבּ אִכּרַאם וְעִז תִּלךּ אַליַומַא.

אְמַרנַא פִיהּ אַלחַק בְּלַוחַין מַרסוּמַא.

וְלַא גַּאז פִיהּ צִנעַהּ וְהִזנֻן מַישוּמַא.

לְאַנּהּ יַום רַאחַהּ מֻפַצַּל רַבַּאנִי:

[וכבר חייב לכבד ולייקר אותו היום

ציוונו עליו האמת בשני לוחות כתובים

ולא הותרה בו מלאכה ועצב צופן רע

לפי שהוא יום מנוחה מכובד אלוהי:]


דְּרוֹשׁ דּוֹדִי יוֹם זֶה בְּתוֹרָה וּבְמִשְׁנָה

וְתִמְצָא שֵׂכֶל טוֹב וְדַעַת יוֹם עֶדְנָה

וּמֵאוֹר זָרוּעַ בְּיוֹם שַׁבָּת נִהְנָה

וְנַפְשְׁךָ שׂוֹמַחַת בְּמָזוֹן רוּחָנִי:


הֲדַּא רַבִּי קַומַהּ בִּתַורַאתּ מַעלוּמַהּ.

וְאַלקַנהַא מוּסַא צְחַאיִף מַרסוּמַהּ.

וְעַרַּף אַלאַסבַּאט בְּאַסרַאר מַכתּוּמַהּ.

בִּתַּצרִיף אַלאַסמַא בִּוַאחִדּ וִחדַּאנִי:

[הנחה אלי את עמו בתורה ידועה

ולימדה את משה בכתבים רשומים

והודיע לשבטים סודות חתומים

בכוונת השמות באחד יחיד:]


אֲהוּבִי אִם תָּבִין בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם

בְּסוֹד עַב הֶעָנָן וְחֶסֶד בִּנְתַּיִם

לְרַעְיָתִי סוֹבֵב יְפַת הָעֵינַיִם

וְשָׁם דִּין מִנְיַן בָּם שְׂמֹאל בָּבַת עֵינִי:


לִלאַסרַאר יַתּפַקַּהּ אַלִאנסַאן אַלכַּאמִל

לִכַּי תֻּדּרִךּ נַפסהּ מִן אַלפַיץ אַלחַאצִל

פְסוּבּחַאן אַלוַאהִּבּ לְנַא כַירֻן שַׁאמִל.

וּכַּאפִי אַלמַוגּוּדַּאתּ גְּזִיל אַלאִחסַאנִי:

[בסודות יחכם האיש השלם

כדי שתשיג נפשו מן השפע המוכן

ישתבח המעניק לנו טובה כוללת

ומספק לנמצאים את רוב הטובה:]


יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה

וְקָו הַתִּפְאֶרֶת סְגֻלַּת הַצּוּרָה

וּבַת שֶׁבַע מֵהֶן תְּקַבֵּל וּקְשׁוּרָה

בְּאִישָׁהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הוּא עֶלְיוֹנִי:


שְׁכִינָה יוֹם שַׁבָּת תְּשַׂמֵּחַ בָּנִים

עֲדַת קֹדֶשׁ כֻּלָּם בְּתוֹרָה נֶאְמָנִים

דְּרוּשָׁה עַל תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים פָּנִים

לְצַד יָמִין וּשְׂמֹאל בְּסוֹד צַח סִימָנִי:


מְתַל יַום אַלסַּבּתּ תְּרַאהוּ כַּאלפִרדּוּס

פְוַאכִּהּ פִיהּ וַאענַאבּ וְאַטיַאבֻּן מַגרוּס

חְוַאלַיהַא אַמלַאךּ תְּקוּל אַלּלַהּ קַדּוּס

תֻּסַבִּח פִי רַנַּהּ פְצִיח אַל אַלחַאנִי:

[נמשל יום השבת, תראהו כפרדס

פירות בו וענבים ןמגדים נטועים

סביבו מלאכים אומרים ׳יוי קדוש׳

משבחים בקול בלחנים ברורים:]


רְאוּ יוֹם הַשַּׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל סִימָן

וּבוֹ לֶחֶם מִשְׁנֶה כְּמוֹ לֶקֶט הַמָּן

וְיוֹם טוֹב אַכְסַנְּיָא אִם בּוֹ נִזְדַּמָּן

וּמִשֻּׁלְחַן מַלְכָּה מְזוֹנוֹ מוּכָנִי:


וְאִם בָּא לֹא נָכִין סְעוֹדָה לוֹ שֵׁנִית

וְאִם נָכִין נִמְצָא פְּגָם בַּמַּטְרוֹנִית

וְהוּא אוּשְׁפִּיז אֶצְלָהּ וּבַת נָדִיב נִבְנֵית

מְרַוָּה כָל נִצְמָא לְעָשִׁיר וְאֶבְיוֹנִי:


שְׁמִי בַּסּוֹף זָכְרָה יְדִידִי הָבִינָה

אֲשֶׁר נַמְתִּי הַשִּׁיר לְצוּרִי בִּנְגִינָה

יְהֶא עֶזְרִי צוּרִי וְשַׁוְעִי הַאְזִינָה

וְהוּא סוֹפֵק צָרְכִּי לְבוּשִׁי וּמְזוֹנִי: