חתימה: שלם בן יוסף אלשבזי

אֶפְתַּח בְּיוֹם שַׁבָּת בִּשְׁבָח לְקוֹנִי

יִגְדַּל וְיִשְׁתַּבַּח, מַפְצִיחַ לְשׁוֹנִי:

שַׁבָּת לְזֶרַע תָּם נָתַן מְנוּחָה

כִי בָהּ חֲבַצֶלֶת שָׁרוֹן מְשׁוּחָה

תּוֹסִיף לְךָ בוֹ עוֹד נֶפֶשׁ שְׁלוּחָה

וּתְחַזְּקָה שִׂכְלִי וּתְאַמְּצֵנִי:

לִאללַּהּ תַּתּטַוַּע ד׳וּ אלפַצ׳ל וַאלג׳וּד

דִי אַבּדַע אַלעַאלם פִי חַדּ מַחדּוּדּ

וּפִי סִתּ אַיּאַם תַּם כֻּל מַוְג׳וּד

ואַלסַּאבִּע אַג׳עַלהוּ זַין אַלגּ׳נַאנִי:

[מודה לאל בעל החסד והטובה

שברא את העולם בסדר מוגבל

ובששת ימים השלים כל נמצא

והשביעי עשאהו עונג גן עדן:]

מִשֵּׁשׁ יְמוֹת הַחוֹל שַׁבָּת מְקֻדָּשׁ

כִּי מִצְּרוֹר חַיִּים נֶפֶשׁ מְחֻדָּשׁ

וּמְחַלְּלוֹ מֵזִיד נִסְקָל וְנֶעֱנָשׁ

כָּכָה יְהֶא דִּינוֹ לִכְלַל הֲמוֹנַי:

בִּאלעִלם ואַלתַּורַאת תַּלתַּד נַפְסִי

וַאלעַקל יַתהַיַּא, מִן גַיְר עַכּסִי

אַפלַאךּ וְאַמלַאכֻּן תַּדּרִךּ וַכֻּרסִי

בִּאלכֻץ מַן עַאוַד שַדִיד אַלמְתּ׳אנִי:

[בחכמה ובתורה תתענג נפשי

והשכל יתבונן בלי בלבול

גלגלים ומלאכים ישיגו וכיסא

ובייחוד מי ששוקד על המשניות:]

נַפְשִׁי בְּחֵן תִּזְכֶּה לַחְזוֹר לְשָׁרְשָׁהּ

אִם קָנְתָה שַׁלְמוּת תַּרְהִיב לְחֻלְשָׁהּ

אָז תִּמְאֲסָה חוֹמֶר גּוֹרֵם לְעֻנְשָׁהּ

תֹּאמַר בְּעֵת רָצוֹן אַקְבִּיל אֲדוֹנִי:

יַוְמַן מֻקַדַּס הוּ רַאחַה וַעֻטלַה

פִיהּ כַּמַּל אַלתַּפצִיל פַרדֻּן וַגֻּ׳מלַה

כַ׳ף אַלצְנַאיִע פִיהּ עַן כֻּל שֻגֹלַה

לִדַארס מֻסתַעלִם וַאלאִטּמְאַנִי:

[יום מקודש הוא, מנוחה ושביתה

בו נשלמה ההבדלה, פרט וכלל

כלו המעשים בו מכל המלאכות

ללומד המשכיל ומיושב הדעת:]

שִׂמְחָה וְיוֹם מִשְׁתֶּה לִבְנֵי סְגֻלָּה

שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת בּוֹ טַעְמָן מְגֻלָּה

גַּם בּוֹ רְמָז הַקְבֵּל חָתָן וְכַלָּה

יוֹם אָמְרָה: מֹשֶׁה הוּא שׁוֹשְׁבִינִי:

פַכִּר בִּמַעקוּלךּ יַא וִדּ אִסמַע

וִאערִף בִּמַא תֻּזכַּן אִלהַם וַאִקנַע

וְאטִיע קַוְל אַללַהּ קַבַּל אַן תַּטמַע

פִי אַלדַּיְן וַאלדֻּנַיא אַלגִּסם פַאנִי:

[תן דעתך, ידיד, הקשב

ודע באשר תשכיל מן הדאגה והסתפק במועט

ועשה דבר האל קודם שתחמוד

בחובות ובעולם הזה, הגוף כלה:]

אִם תַּחְפְּצָה לִרְאוֹת סִתְרֵי טְעָמִים

הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים

אִם לִבְּךָ טָהוֹר מִכָּל אֲשָׁמִים

וֶאְמוֹר: רְצוֹנִי אֵל תִּמְחוֹל עֲוֹנִי:

לַא תַּגֹוִיךּ אַלפִכְּרַהּ, בִּאלאִג׳תְּהַאלִי,

אַוְ אַין סַלִבּ רַאיַךּ יַהְוִי אַלשְּׁמַאלִי

ד׳י יַגּלִבּ אַלעַת׳רַה עַּן אַלוֻצוּלִי,

כַּדֹ׳אבּ וְמַכַּארֻן, לִאלאַבּהְמַאנִי:

[אל תשיאך מחשבת הסכלות

או אם שלילת דעתך תימשך אחר היצר

אשר מעמיד מכשולים מלהגיע

רמאי ושקרן לנמשלים לבהמות:]

שַוְקִי וּמַקצוּדִי טַאעַה אִלַאהִי

לַא תַּסתְּלִד נַפסִי חַית׳ אַלמַלַאהִי

וַלַא אַטַעת אַלחַקּ הוּ עִז גּ׳אהִי

דִ׳י כַ׳ץ בַּנִי אַלאַסבַּאט בִּאלמַעטַוַאנִי:

[חפצי ורצוני עבודת אלוהי

לא תתענג נפשי במקומות השעשועים

ואם עבדתי אל אמת, הוא פאר כבודי

אשר ייחד בבני השבטים במתנות:]

בּוֹ נִתְּנוּ לוּחוֹת כֻּלָּן לְמֹשֶׁה

שָׂמַח בְּחֵלֶק טוֹב נֶעְזָר וְהֻרְשָׁה

לַנְחֵת לְעַם קֹדֶשׁ הַר טוּב מְדֻשָּׁה

וַיֹאמְרָה: רַב לָךְ לִרְעוֹת צֹאנִי:

זֶה יוֹם מְקֻדָּשׁ הוּא זָכוֹר וְשָׁמוֹר

שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת בּוֹ יוֹם שִׁיר וּמִזְמוֹר

תָּרִיחַ יְחִידָתִי רֵיחַ צְרוֹר מוֹר

תִּמְאַס לְרָע מַבְאִישׁ נִקְרָא צְפוֹנִי:

יַא וַאהִבּ אַלחִכּמַהּ סַלסִלַת יַעקוּבּ.

תַרצַ׳א עַלַי קַוְמַךּ דִ׳י צַאר מַכּרוּב

צַח נַגּמְהֻם קַאהִר, בַּין אלקִרַאנִי.

[הו מעניק החכמה לשושלת יעקב

רצה על עמך שנעשה מיוסר

יהא כוכבם מנצח בין המזלות:]