וַיִגְדְלוּ הַנְעָרִים וַיִתֶּן לָהֶם אָדָם אֲחֻזָה בָּאָרֶץ, וַיְהִי קַיִן עוֹבֵד אֲדָמָה וְהֶבֶל – רוֹעֶה צֹאן, וַיְהִי מִקֵץ יָמִים וְשָׁנִים וַיַקְרִיבוּ שְׁנֵיהֶם מִנְחָה לַה‘, וַיָבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה וְהֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן. וַיִפֶן ה’ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, וַתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָֹמַיִם וַתֹּאכְלֶנָה; וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה, כִּי הִקְרִיב מֵרֹעַ פְּרִי הָאֲדָמָה. וַיְקַנֵא קַיִן בְּהֶבֶל אָחִיו וַיְבַקֵשׁ לִמְצֹא עָלָיו דְבַר־עֲלִילָה לְהֲמִיתוֹ.

וַיְהִי מִיָמִים וַיֵצְאוּ קַיִן וְהֶבֶל אָחִיו הַשָׂדֶה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּם: וַיהִי קַיִן עוֹבֵד אֲדָמָה וְהֶבֶל רָעָה צֹאנוֹ בִּמְקוֹם הַחֲרִישָׁה אֲשֶׁר חָרַש קַיִן.

קין חורש

וַיִחַר לְקַיִן עַל הַדָבָר הַזֶה וַיִגַשׁ אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיֹאמֶר לוֹ בְּחֵמָה: מַה לִי וָלָךְ, כִּי בָאתָ אַתָּה וְצֹאנְךָ לִרְעוֹת בִּגְבוּלִי? – וַיַעַן הֶבֶל וַיֹאמַר: מַה לִי וָלָךְ, אֲשֶׁר תֹּאכַל אֶת בְּשַׂר צֹאנִי וְלוֹבֵשׁ אֶת צַמְרָן? וְעַתָּה הָסֵר מֵעָלֶיךָ אֶת צַמְרִי, אֲשֶׁר לָבַשְׁתָּ וְשַׁלֵם בְּעַד בְּשַׂר צֹאנִי אשֶׁר אָכַלְתָּ – וְיָצָאתִי מִגְבוּל שָׂדֶךָ. וַיֹאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל: הֲלֹא אִם הָרַגְתִּי אוֹתְך הַיוֹם – מִי יבַקֵשׁ דָמְךָ מִמֶנִי? – וַיַעַן הֶבֶל אֶת קַיִן לֵאמֹר: הֲלֹא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂנוּ הוּא יִנְקֹם אֶת נִקְמָתִי מִיָדְךָ, כִּי הוּא הַמֵשִׁיב לָאִיש רָעָה כְּרָעָתוֹ וְלָרָשָׁע – כְּרִשְׁעָתוֹ. – וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ קַיִן אֶת דִבְרֵי הֶבֶל אָחִיו וַיִחַר אַפּוֹ, וַיְמַהֵר וַיִקַח אֶת כְּלִי הַמַחֲרֵשָׁה אֲשֶׁר לוֹ וַיַךְ בּוֹ אֶת אָחִיו וַיַהַרְגֵהוּ. וַיִשָׁפֵךְ דַם הֶבֶל אָרְצָה וַיִשְׁטֹף אֶת כָּל מִרְעֶה הַצֹאן.

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִנָחֵם קַיִן עַל הָרְגוֹ אֶת אָחִיו וַיִתְעַצֵב מְאֹד אֶל לִבּוֹ וַיֵבְךְ בְּכִי מַר. וַיָקָם וַיַחְפֹּר חֲפִירָה בָּאֲדָמָה וַיָשֶׂם בָּהּ אֶת גְוִיַת אָחִיו וַיְכַסֶהָ בְּעָפָר. וַיֵדַע ה' אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה קַיִן לְהֶבֶל אָחִיו וַיֹאמֶר אֵלָיו: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ? – וַיְכַחֵשׁ קַיִן וַיֹאמֶר: לֹא יָדַעְתִּי, הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי? – וַיֹאמֶר אֵלָיו ה': מֶה עָשִׂיתָ! קוֹל דְמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה; וְעַתָּה אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְמֵי אָחִיךָ מִיָדֶךָ וְאֶת גְוִיָתוֹ אֲשֶׁר קָבַרְתָּ בָהּ; וְלָכֵן נָע וָנָד תְּהִי בָאָרֶץ עַד יוֹם מוֹתֶךָ.

וַיֵצֵא קַיִן מִלִפְנֵי ה' וַיֵלֶךְ וַיֵשֶׁב בְּקִדְמַת עֵדֶן, הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. וַתֵּלֶד לוֹ אִשְׁתּוֹ בֵּן וַיִקְרָא אֶת שְׁמוֹ חֲנוֹך וַיִבֶן קַיִן עִיר וַיִקְרָא אֶת שְׁמָהּ כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ: לֵאמֹר: הָנִיחַ יָנִיחַ לָנוּ ה' לָשֶבֶת בָּאָרֶץ וְלֹא נָנוּעַ עוֹד כְּבַתְּחִלָה. וַיוֹלֶד חֲנוֹך אֶת עִירָד, וְעִירָד – אֶת מְחֻיָאֵל, וּמְחֻיָאֵל – אֶת מְתוּשָאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל –אֶת לָמֶךְ.