לוגו
שת, אנוש, קינן, מהללאל, עדה וצלה, למך
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וְיְִהי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִים וּמְאַת שָנָה לְחַיֵי אָדָם וַתֵּלֵד לוֹ חַוָה אִשְׁתּוֹ עוֹד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵת, לֵאמֹר: שָת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קַיִן. וַיְחִי שֵׁת מֵאָה שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָנִים וַיוֹלֶד בֵּן וַיִקְרָא אֶת שְמוֹ אֱנוֹשׁ, לֵאמֹר: הֵחֵלוּ בְּנֵי הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּלְהַכְאִיב אֶת נַפְשָׁם וְלִבָּם כִּי פָשְׁעוּ בֵּאלֹהִים. וַיְהִי בִּימֵי אֱנוֹשׁ וַיוֹסִיפוּ הָאֲנָשִׁים לִמְרֹד בַּה' וַיֵלְכוּ וַיַעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַעֲשׂוּ לָהֶם צַלְמֵי עֵץ וָאָבֶן וַיַעַבְדוּם. וַיִחַר אַף ה' עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ בָּאָרֶץ, וַיָצֶף עֲלֵיהֶם אֶת מֵי נְהַר גִיחוֹן וַיְכַלֵם וַיַשְׁחִיתֵם וַיְאַבֵּד אֶת שְׁלִישׁ הָאָרֶץ. וּבְכָל זֹאת לֹא שָבוּ בְּנֵי הָאָדָם מִדַרְכָּם הָרָעָה וַיּוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, וַיְהִי הַזֶרַע אֲשֶׁר הֵם זוֹרְעִים – לְקוֹצִים וּלְדַרְדָרִים וּלְבַרְקָנִים, מִקִלְלַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר קִלֵל אֶת הָאֲדָמָה. וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיוֹלֶד אֶת קֵינָן. וַיִגְדַל קֵינָן וַיְהִי בֶּן אַרְבָּעִים שָנָה וַיֶחְכַּם וַיֵדַע בְּכָל חָכְמָה וּמַדָע וַיִמְלֹךְ עַל כָּל בְּנֵי הָאָדָם וַיַדְרִיכֵם בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל וַיִמְשֹל בְּחָכְמָתוֹ גַם בְּרוּחוֹת וּבְשֵׁדִים. וַיֵדַע קֵינָן בְּחָכְמָתוֹ כִּי יַשְחִית ה' אֶת בְּנֵי הָאָדָם עַל חַטָאתָם וְכִי יָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַבּוּל בְּאַחֲרִית הַיָמִים. וַיִכְתֹּב קֵינָן אֶת עֲתִידוֹת הַיָמִים עַל לוּחוֹת אֶבֶן וַיִתְּנֵם בְּאוֹצָרוֹ.

וַיְהִי קֵינָן בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיוֹלֶד שְׁלֹשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת, וְאֵלֶה שְׁמוֹתָם: שֵׁם הַבְּכוֹר מַהֲלַלְאֵל וּמִשְׁנֵהוּ עֵינָן וְהַשְׁלִישִׁי יֶרֶד, וְאַחְיוֹתֵיהֶם: עָדָה וְצִלָה. וַיִתְחַתֵּן לֶמֶךְ בֶּן מְתוּשָׁאֵל בְּקֵינָן וַיִקַח אֶת שְׁתֵּי בְנוֹתָיו לוֹ לְנָשִׁים. וַתֵּלֶד עָדָה לְלֶמֶךְ בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָבָל: הוּא אֲבִי תוֹפְשֵׂי כִנוֹר, וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, לֵאמֹר נוֹהֵג עֲדָרִים. וְצִלָה אֲחוֹתָהּ הָיְתָה עֲקָרָה אֵין לָה וָלָד, כִּי בַיָמִים הָהֵם הִרְבּוּ בְּנֵי הָאָדָם לַחֲטֹא וַיַשְקוּ אֶת מִקְצַת נְשֵיהֶם מִשְתֵּה עֲקָרוּת, לְמַעַן אֲשֶר יַעֲמֹד תָּאֳרָן וְלֹא יָשְחַת יָפְיָן, וַתֵּשְתְּ גַם צִלָה עִמָהֶן. וַיְהִי מִקֵץ יָמִים רַבִּים, לעֵת זִקְנַת צִלָה –וַתֵּלֶד בֶּן וַתִּקְרָא אֶת שְמוֹ תּוּבַל־קַיִן, לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלוֹתִי קְנִיתִיהוּ מֵאֵת ה'. וַתֵּלֶד עוֹד בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָה נַעֲמָה, כֵּי אָמְרָה: אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה וָנֹעַם.

וְלֶמֶךְ זָקֵן אָז, בָּא בַּיָמִים, וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת, וְתוּבַל־קַיִן בְּנוֹ נוֹהֵג בּוֹ. וַיְהִי הַיוֹם וַיֵצֵא לֶמֶךְ לָצוּד צַיִד, הוּא וְתוּבַל־קַיִן בְּנוֹ עִמוֹ. וַיְהִי הֵם הוֹלְכִים שְנֵיהֶם בַּשָׂדֶה וְקַיִן בֶּן אָדָם הַיָשִׁישׁ הולֵךְ שְחוֹחַ וּבָא לִקְרָאתָם, וַיַחְשׁוֹב תּוּבַל־קַיִן אוֹתוֹ לְחַיָה טוֹרֶפֶת, וַיֹאמֶר לְלֶמֶךְ אָבִיו כִּי יִמְשוֹךְ בְּקַשְׁתּוֹ וְיוֹרֶה בּוֹ. וַיַעַשׂ לֶמֶךְ כֵּן וַיִפּוֹל הַחֵץ אֶל לֵב קַיִן וַיְמִיתֵהוּ אָרְצָה. וַיִגְשוּ לֶמֶךְ וְתוּבַל־קַיִן לִרְאוֹת אֶת הַחַיָה אֲשֶר צָדוּ וְהִנֵה קַיִן יְשִׁישָׁם מֻטָל לִפְנֵיהֶם מֵת. וַיִרְגַז לֶמֶךְ מְאֹד עַל הַדָבָר הָרַע אֲשֶר עָשָׂה בִּשְגָגָה וַיַךְ מִצַעַר כַּף אֶל כָּף, וּמִסְפִיקַת כַּפָּיו הַחֲזָקָה הֻכָּה הַנַעַר תּוּבַל־קַיִן וַיִפּוֹל גַם הוּא מֵת אָרְצָה. וַתִּשְמַעְנָה נְשֵי לֶמֶךְ אֶת הַדָבָר הַזֶה וַתִּשְׂנֶאנָה מֵהַיוֹם הַהוּא וָהָלְאָה אֶת לֶמֶךְ עַל אֲשֶר הֵמִית אֶת קַיִן וְאֶת תּוּבַל־קַיִן וַתִּבָּדַלְנָה מֵעָלָיו. וַיָבֹא לֶמֶךְ אֶל נָשָיו וַיִפְצַר בָּהֶן לִשְמֹעַ אֶת דְבָרָיו וַיֹאמַר לָהֶן:

"עָדָה וְצִלָה, שְמַעַן קוֹלִי:

נְשֵי לֶמֶךְ, הַאֲזֵנָה אִמְרָתִי:

כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי – לְפִצְעִי,

וְיֶלֶד – לְחַבּוּרָתִי".

וַתִּשְׁמַענָה נְשֵי לֶמֶךְ אֶת דְבָרָיו וַתָּשׁוֹבְנָה אֵלָיו בַּעֲצַת אָדָם אֲבִיהֶן הָרִאשׁוֹן.