ומַהֲלַלְאֵל בֶּן קֵינָן חַי שִׁשִׁים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים וַיוֹלֶד אֶת יָרֶד. וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיוֹלֶד אֶת חֲנוֹךְ. וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִׁים שָׁנָה וַיוֹלֶד אֶת מְתוּשָלַח. וַיִתְהַלֵךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וַיִמְאַס בְּדַרְכֵי בְּנֵי הָאָדָם הָרָעִים וַתִּדְבַּק נַפְשוֹ בְּמוּסַר ה‘, וַיִנָזֵר מִבְּנֵי־דוֹרוֹ וַיִסָתֵר מִפְּנֵיהֶם יָמִים רַבִּים. וַיְהִי מִקֵץ שָנִים רַבּוֹת וַחֲנוֹךְ עוֹמֵד בִּמְעָרָתוֹ וּמִתְפַּלֵל לַה’, וַיִקְרָא אֵלָיו מַלְאָךְ אֶלֹהִים מִן הַשָמַיִם וַיֹאמַר: קוּם צֵא מִמְעָרָתְךָ, אֲשֶר נֶחְבֵּאתָ בָּהּ וְשַבְתָּ אֶל בְּנֵי הָאָדָם וְלִמַדְתָּם אֶת דֶרֶךְ הַטוֹב וְהַיָשָר. וַיֵצֵא חֲנוֹךְ מִמְקוֹם סִתְרוֹ וַיָשָב אֶל בְּנֵי הָאָדָם וַיְלַמְדֵם אֶת דֶרֶךְ ה' וְאֶת מוֹסָרוֹ, וַיַעֲבֵר קוֹל בָּאָרֶץ לֵאמֹר: מִי הָאִיש הֶחָפֵץ לָדַעַת אֶת מוּסַר ה' וְאֶת הַמַעֲשֶׁה הַטוֹב אֲשֶר יַעֲשֶׁה – בּוֹא יָבֹא אֵלָי. וַיִתְאַסְפוּ אֶל חֲנוֹךְ כָּל בְּנֵי הָאָדָם הַחֲפֵצִים בַּה' וַיַמְלִיכוּ אֶת חֲנוֹךְ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. וַתְּהִי עַל חֲנוֹךְ רוּחַ אֱלֹהִים וַיְלַמֵד אֶת בְּנֵי הָאָדָם חָכְמָה וּבִינָה וְלָדַעַת אֶת הַיָשָר בְּעֵינֵי ה' וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו הַטוֹבִים. וַיִתְקַבְּצוּ כִּשְלֹשִים וּמֵאָה מְלָכִים וְשָׂרִים וְשוֹפְטִים וַיָבֹאוּ אֶל חֲנוֹךְ וַיַמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, וַיָשֶׂם חֲנוֹךְ שְלוֹם־אֱמֶת בֵּין כֻּלָם וַיְהִי שָלוֹם וְשַלְוָה בְּכָל הָאָרֶץ בְּיָמָיו. וַיִמְלֹךְ חֲנוֹךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְשָלֹש שָנָה וַיַעַשׂ מִשְפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמוֹ.

וַיְחִי מְתוּשֶלַח שֶׁבַע וּשְמוֹנִים וּמְאַת שָנָה וַיוֹלֶד אֶת לֶמֶךְ. וַיְהִי בִּשְנַת חֲמִשִים וֵָשֵש לְחַיֵי לֶמֶךְ וַיָמָת אָדָם הָרִאשוֹן בֶּן תְּשַע מֵאוֹת וּשְלֹשִים שָנָה, וַיִקְבְּרוּ אוֹתוֹ חֲנוֹךְ וּמְתוּשֶלַח בִּכְבוֹד מְלָכִים בַּמְעָרָה אֲשֶר אָמַר לָהֶם ה‘, וַיַעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם מִסְפֵּד גָדוֹל לְמוֹתוֹ. וַיהִי בִּשְנַת מוֹת אָדָם הָרִאשוֹן, הִיא שְנַת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת חֲנוֹךְ, וַיָשֶׂם חֲנוֹךְ אֶל לִבּוֹ לְהִפָּרֵש שֵׁנִית וּלְהִבָּדֵל מֵעַל בְּנֵי הָאָדָם וּלְהִסָתֵר מִפְּנֵיהֶם כְבָרִאשוֹנָה, וּלְהַקְדִיש חַיָיו רַק לַעֲבוֹדַת־ה’. וַיִסָתֵר חֲנוֹךְ שְלֹשָה יָמִים מִפְּנֵי בְּנֵי עַמוֹ וַיִגָלֶה לָהֶם לְיוֹם אֶחָד לְלַמְדָם אֶת הַטוֹב וְהַצֶדֶק, וַיַעַשׂ כַּמַעֲשֶׂה הַזֶה יָמים רַבִּים. אַחַר הִסְתַּתֵּר שִשָׁה יָמִים וַיִגָלֶה לִבְנֵי הָאָדָם בַּיוֹם הַשְבִיעִי, וְאַחֲרֵי כֵן – יוֹם לַחֹדֶש, וְאַחַר – יוֹם לַשָנָה. וַיִוָעֲדוּ בְּנֵי הָאָדָם וּמַלְכֵיהֶם וְשָׂרֵיהֶם לָבוֹא אֶל חֲנוֹךְ אֲדוֹנֵיהֶם וְלִרְאוֹתוֹ, אַךְ לֹא יָכְלוּ לָגֶשֶת אֵלָיו מֵאֵימַת אֱלֹהִים אֲשֶר שָכְנָה עַל פָּנָיו.

וַיהִי מִיָּמִים בְּלַמֵד חֲנוֹךְ אֶת בְּנֵי עַמוֹ תּוֹרַת ה‘, וַיִקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ אֱלֹהִים וַיֹאמֶר לְהַמְשִילֵהוּ גַם עַל בְּנֵי הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶר הָמְלַךְ עַל בְּנֵי הָאָדָם. וַיהִי הֵם עוֹמְדִים וְשוֹמְעִים לְתוֹרַת פִּיו, וְהִנֵה דְמוּת סוּס אַבִּיר יוֹרֵד מִן הַשָמַיִם אָרְצָה, וַיַגִידוּ לַחֲנוֹךְ אֶת אֲשֶר רָאוּ עֵינֵיהֶם. וַיֹאמֶר חֲנוֹךְ אֲלֵיהֶם: בַּעֲדִי הַסוּס הַזֶה יוֹרֵד; הִגִיעַ הַיוֹם אֲשֶר אֵלֵךְ מֵאִתְּכֶם וְלֹא אֵרָאֶה עוֹד אֲלֵיכֶם. וַיִֵרֶד הַסוּס וַיַעֲמֹד לִפְנֵי חֲנוֹךְ. וַיַעֲבֵר חֲנוֹךְ קוֹל בָּאָרֶץ לֵאמֹר: מִי הָאִיש הַצָמֵא לִשְמֹעַ דְבַר ה’ מִפִּי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה – בּוֹא יָבוֹא אֵלָי, טֶרֶם הִלָקְחִי מֵעַל הָאֲדָמָה. וַיִתְקַבְּצוּ אֵלָיו בַּיוֹם הַהוּא כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְשָׂרֵיהֶם וְשוֹפְטֵיהֶם וְכָל בְּנֵי הָאָדָם. וַיְלַמְדֵם חֲנוֹךְ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת מוּסַר ה' וַיַעַשׂ שָלוֹם בֵּין כֻּלָם. אַחֲרֵי הַדְבָרִים הָאֵלֶה קָם חֲנוֹךְ וַיִרְכַּב עַל הַסוּס וַיֵלֶךְ לוֹ בַּאֲשֶר הָלָךְ. וַיֵלְכוּ אַחֲרָיו גַם רַבִּים מִבְּנֵי עַמוֹ, בְּמִסְפַּר שְמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִיש, כִּי מֵאֲנוּ לְהִפָּרֵד מֵעַל מוֹרָם וּמַדְרִיכָם הַטוֹב, וַיְלַווּהוּ מַהֲלָךְ יוֹם אֶחָד. וַיְהִי בַּיוֹם הַשֵנִי וַיֹאמֶר לָהֶם חֲנוֹךְ: שוּבוּ לָכֶם וְלָמָה תֵּלְכוּ אַחֲרַי בַּדֶרֶךְ אֲשֶר מִשָם לֹא תָשוּבוּ עוֹד? – וַיָשוּבוֹ מִקְצַת הַמְלַוִים, וְהַנִשְאָרִים הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו וְלֹא אָבוּ לָשוּב. וְכָכָה אָמַר לָהֶם בְּכָל יוֹם, וַיָשוּבוּ מִקְצָתָם וּמַרְבִּיתָם נִשְאֲרוּ עִמוֹ. וַיְהִי בַּיוֹם הַשִשִי וַיִשָאֲרוּ עוֹד עִם חֲנוֹךְ אֲנָשִים רַבִּים אֲשֶר דָבְקוּ בּוֹ וַיֹאמְרוּ לוֹ: אֶל אֲשֶר תֵּלֵךְ נֵלְֵך גַם אָנוּ, וְרַק הַמָוֶת יַפְרִיד בֵּינֵינוּ. וַיַרְא חֲנוֹךְ כִּי מִתְאַמְצִים הֵם לָלֶכֶת אִתּוֹ וַיֶחְדַל מִדַבֵּר אֲלֵיהֶם. וַיְהִי בַּיוֹם הַשְבִיעִי וַיַעַל חֲנוֹךְ בְּרֶכֶב אֵש וְסוּסֵי אֵש הַשָמַיְמָה, לְעֵינֵי מְלַוָיו וְהַנוֹהִים אַחֲרָיו. וַיֹאבוּ הַמְלָכִים אֲשֶר שָׁבוּ לְאַרְצוֹתָם לְהָשִיב אֶת יֶתֶר הָאֲנָשִים אֲשֶר נִשְאֲרו עִם חֲנוֹךְ בַּעֲלוֹתוֹ הַשָמַיְמָה – וַיֵלְכוּ אֶל הַמָקוֹם הַהוּא וַיִרְאוּ וְהִנֵה כָּל הָאֲדָמָה הַהִיא מְלֵאָה רִגְבֵי שֶלֶג וְאַבְנֵי קֶרַח גְדוֹלוֹת.