לוגו
נמרד־אמרפל ואברם, כבשן האש
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּנָה נִמְרֹד אֶת הֶעָרִים הָהֵן בְּאֶרֶץ שִנְעָר וַיְחַדֵש שָם אֶת מַלְכוּתוֹ וַיֵשֶב בָּהּ הוּא וְשָׂרָיו וְגִבּוֹרָיו וּבְנֵי עַמוֹ שֶנִשְאֲרוּ אִתּוֹ, וַיִקְרְאוּ לוֹ עֲבָדָיו וְשָׂרָיו בְּשֵם אַמְרָפֶל. וְלֹא שָב נִמְרֹד אֶל ה' וַיוֹסֶף לַחֲטֹא וּלְהַחֲטִיא אֶת בְּנֵי דוֹרוֹ. בָּעֵת הַהִיא פָּרְצָה מִלְחָמָה בֵּין מִשְפְּחוֹת בְּנֵי חָם. וַיֵצֵא כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וַיִלָחֵם בָּם וַיַכְנִיעֵם תַּחַת יָדוֹ. וַיִלָחֶם גַם בְּיוֹשְבֵי עָרֵי הַכִּכָּר אֲשֶר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיַכֵּם וַיִהְיוּ לוֹ לְמַס עוֹבֵד י"בּ שָנָה.

בָּעֵת הַהִיא יָצָא אַבְרָם מִבֵּית נֹחַ וַיָשָב אֶל בֵּית תֶּרַח אָבִיו. וְאַבְרָם יָדַע אֶת ה' וַיוֹסֶף לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו הַיְשָרִים, וְתֶרַח עוֹדֶנוּ שַׂר־צָבָא לְנִמְרֹד בַּיָמִים הָהֵם וְעוֹדֶנוּ עוֹבֵד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. וַיַרְא אַבְרָם אֶת שְנֵים עָשָׂר פִּסְלֵי אָבִיו וַיִחַר אַפּוֹ, וַיִשָבַע לֵאמֹר: כֹּה יַעֲשֶׂה לוֹ ה' וְכֹה יוֹסִיף כֵּי שַבֵּר אֲשַבֵּר אֶת כֻּלָם. וַיֵצֵא אֶל הֶחָצֵר וַיִמְצָא שָם אֶת אָבִיו וְכָל עֲבָדָיו אִתּוֹ. וַיֵשֶב אַבְרָם לִפְנֵי אָבִיו וַישְאָלֵהוּ לֵאמֹר: הוֹדִיעֵנִי נָא, אָבִי, אֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶר בָּרָא אֶת הַשָמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. וַיַעַן תֶּרַח אֶת אַבְרָם: הָאֱלֹהִים אֲשֶר בָּרָא אֶת כֻּלָנוּ–אִתָּנוּ בַּבָּיִת. וַיֵלֶךְ אַבְרָם אֶל אֲמַתְלָאָה אִמוֹ וַיֹאמֶר לָהּ: קְחִי נָא לִי גְדִי־עִזִים וְעָשִׂית מִמֶנוּ מַטְעַמִים וֶהֱבֵאתִים לֵאלֹהֵי אָבִי לְמִנְחָה. וַתַּעַשׂ אִמוֹ כֵן. וַיִקַח אַבְרָם אֶת הַמַטְעַמִים וַיַגִישֵם לִפְנֵי אֱלִילֵי אָבִיו, וְהִנֵה אֵין אֶחָד מֵהֶם שוֹלֵחַ יָד לְקַחְתָּם. וַיְהַתֵּל בָּם אַבְרָם וַיֹאמַר: אֵין זֹאת כִּי הַמַטְעַמִים הָאֵלֶה לֹא יָשְרוּ בְּעֵינֵיהֶם אוֹ מְעַט הֵמָה לָהֶם; אֶעֱשֶׂה לָהֶם מָחָר מַטְעַמִים אֲחֵרִים טוֹבִים וְרַבִּים מֵאֵלֶה. וַיְהִי מִמָחֳרָת וַיְצַו אַבְרָם וַתִּקַח אִמוֹ שְלֹשָה גְדָיֵי עִזִים וַתַּעַשׂ מַטְעַמִים רַבִּים. וַיִקָחֵם אַבְרָם וַיְבִיאֵם לִפְנֵי אֱלִילֵי אָבִיו–וְאֵין שוֹלֵחַ מֵהֶם יָד לְקַחְתָּם. וַיִקַח אַבְרָם קַרְדֹם וַיְשַבֵּר אֶת כָּל הַפְּסִלִים, וַיִתֵּן אֶת הַקַרְדֹם בְּיַד הָאֱלִיל הַגָדוֹל שֶלֹא נִשְבָּר. וַיִשְמַע תֶּרַח אֶת מַהֲלֻמוֹת הַקַרְדֹם וַיְמַהֵר וַיָרָץ הַחַדְרָה, וְהִנֵה כָּל צְלָמָיו שְבוּרִים וּמְנֻפָּצִים נוֹפְלִים אַרְצָה וְהַקַרְדֹם בְּיַד הָאֱלִיל הַגָדוֹל. וַתִבְעַר חֲמַת תֶּרַח בְּאַבְרָם בְּנוֹ וַיֹאמֶר אֵלָיו: מָה הַמַעֲשֶׂה הָרָע הַזֶה אֲשֶר עָשִׂיתָ? – וַיַעַן אַבְרָם: לֹא, אֲדוֹנִי אָבִי! לֹא אָנֹכִי עָשִׂיתִי זֹאת, כִּי אִם הַגָדוֹל בֵּאלֹהֶיךָ עָנַש אֶת הַקְטַנִים עַל אֲשֶר שָלְחוּ יָדָם לָקַחַת מִן הַמַטְעַמִים בְּטֶרֶם טָעַם הוּא מֵהֶם. וַיֹאמֶר תֶּרַח: לָמָה תְּשַקֵר, בְּנִי, וְהֲלֹא עֵץ וְאֶבֶן הֵמָה כֻלָם וְרוּחַ אֵין בָּהֶם לְהָנִיד יָד אוֹ רֶגֶל?!… וַיַעַן אַבְרָם: וְלָמָה אַתָּה עוֹבֵד לָהֶם, אָבִי, אִם רַק עֵץ וָאֶבֶן הֵמָה וְאֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת דָבָר? –

וְכַאֲשֶר נוֹדַע לְנִמְרֹד מַעֲשֶׂה אַבְרָם וַיִשְלַח שְֹלשָה אֲנָשִים אֶל תֶּרַח לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ הַמוֹרֵד בֵּאלֹהִים. וַיוּבָא אַבְרָם לִפְנֵי הַמֶלֶךְ וְהִנֵה כָּל שָׂרָיו וְחֲכָמָיו יוֹשְבִים סָבִיב לוֹ וְתֶרַח אָבִיו עוֹמֵד בְּראשָׁם. וַיֹאמֶר נִמְרֹד לְאַבְרָם: מָה הַמַעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶר עָשִׂיתָ לֵאלֹהֵי אָבִיךָ? – וַיַעַן אַבְרָם אֶת נִמְרֹד כַּאֲשֶר עָנָה אֶת תֶּרַח אָבִיו, וַיוֹכִיחֵהוּ קָשוֹת עַל הַחֲטִיאוֹ אֶת הַדוֹר בַּעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים וְעַל הַשְכִּיחוֹ מִלִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם אֶת מוּסַר ה'. וַיְהִי כִּשְמֹעַ נִמְרֹד אֶת תּוֹכַחַת אַבְרָם וַתִּבְעַר בּוֹ חֲמָתוֹ עַד־מְאֹד וַיְצַו לְתִתּוֹ אֶל בֵּית־הַסֹהַר. מִקֵץ עֲשָׂרָה יָמִים שָלַח הַמֶלֶךְ וַיֶאֱסֹף אֶת כָּל שָׂרָיו וְחַרְטֻמָיו וְאַשָפָיו וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַמַעֲשֶׂה אֲשֶר עָשָׂה אַבְרָם בֶּן תֶּרַח וְאֶת דְבָרָיו אֲשֶר דִבֵּר נֶגֶד הָאֱלֹהִים וְהַמֶלֶךְ. וַיַעֲנוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד: בְּאֵש יִשָׂרֵף הַמְגַדֵף. וַיְצַו נִמְרֹד וַיַבְעִירוּ אֵש בְּכִבְשָן שְלֹשָה יָמִים וּשְלֹשָה לֵילוֹת, וַיָרִיצוּ אֶת אַבְרָם מִבֵּית הַסֹהַר לְהַשְלִיכֵהוּ אֶל כִּבְשַן הָאֵש. וְכָל שָׂרֵי הַמֶלֶךְ וַ

חֲכָמָיו וּסְגָנָיו וַעֲבָדָיו בְּמִסְפַּר תְּשַע מֵאוֹת אֶלֶף אִיש נִצָבִים מִסָבִיב לַכִּבְשָן, וְכָל הַנָשִים וְהַטַף נֶאֶסְפוּ עַל הַגַגוֹת וְעַל הַמִגְדָלִים לִרְאוֹת בְּהִשָׂרֵף מְגַדֵף אֱלֹהֵיהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶר הוּבָא אַבְרָם אֶל הַכִּבְשָן וַיַכִּירוּ אוֹתוֹ הַחַרְטֻמִים וַיִצְעַקוּ אֶל הַמֶלֶךְ לֵאמֹר: הֲלֹא זֶה הוּא הָאִיש אֲשֶר דִבַּרְנוּ אֵלֶיךָ לִפְנֵי חֲמִשִים שָנָה, אֲשֶר יָמִיט עָלֵינוּ שוֹאָה, כִּי בְּלֵיל הוּלַדְתּוֹ בָּלַע כּוֹכָב אֶחָד אַרְבָּעָה כּוֹכָבִים.

וַיְהִי כַּאֲשֶר נוֹדַע לְנִמְרֹד כִּי תֶרַח רֹאש שָׂרָיו רִמָהוּ, וְכִי יֶלֶד זָר נִתַּן לוֹ לְהָמִית בִּמְקוֹם אַבְרָם, וַתִבְעַר בּוֹ חֲמָתוֹ עַד לְהַשְחִית. וַיִירָא תֶּרַח אֶת קֶצֶף הַמֶלֶךְ וַיֹאמֶר לוֹ: הָרָן בְּנִי הַגָדוֹל הוּא אֲשֶר הֱסִיתַנִי לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה. וְהָרָן לֹא יָעַץ לְאָבִיו מְאוּמָה, וּבַעֲבוּר הַצֵל אֶת נַפְשוֹ דִבֵּר תֶּרַח לְנִמְרֹד דִבְרֵי שָקֶר אֵלֶה. וַיֹאמֶר הַמֶלֶךְ: גַם הָרָן יוּמַת בָּאֵש. וְהָרָן נָטָה בְּמִקְצָת אַחֲרֵי אֱלֹהֵי הַשָמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי אָמַר: אִם יִגְבַּר אַבְרָם עַל הַמֶלֶךְ וְהָלַכְתִּי אַחֲרָיו, וְאִם יִשָׂרֵף אַבְרָם–וְעָבַדְתִּי לֵאלֹהֵי נִמְרֹד. וַיְצַו הַמֶלֶךְ וַיְַפְשִיטוּ אֶת אַבְרָם וְאֶת הָרָן אֶת כָּתְנוֹתֵיהֶם וַיֶאֶסְרוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם בַּחֲבָלִים וַיַשְלִיכוּם אֶל תּוֹךְ הַכִּבְשָן. וַיַצֵל ה' אֶת אַבְרָם מִתּוֹךְ הָאֵש וְלֹא נָגְעָה בּוֹ לְרָעָה, רַק הַחֲבָלִים אֲשֶר אֲסָרוּהוּ בָהֶם נִשְׂרָפוּ; וְהָרָן אָחִיו נִשְׂרַף כָּרֶגֶע וַיְהִי לָאֵפֶר, כִּי לֹא הָיָה לִבּוֹ שָלֵם עִם ה'. וְגַם עַבְדֵי הַמֶלֶךְ אֲשֶר הִשְלִיכוּ אוֹתָם אֶל כִּבְשַן הָאֵש נִשְׂרְפוּ, בְּמִסְפַּר שְנֵים עָשָׂר אִיש, מִלַהַב הָאֵש הַיוֹקֶדֶת סָבִיב.

וְאַבְרָם הִתְהַלֵךְ בַּכִּבְשָן שְלשָה יָמִים וּשְלֹשָה לֵילוֹת בָּרִיא וְשָלֵם וְהָאֵש לֹא נָגְעָה בּוֹ לְרָעָה וַיִרְאוּ עַבְדֵי נִמְרֹד אֶת דְבַר הַפֶּלֶא הַזֶה וַיֵלְכוּ וַיַגִידוּ לְמַלְכָּם. כִּשְמֹעַ נִמְרֹד אֶת דִבְרֵי עֲבָדָיו וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם, וַיִשְלַח אֶת שָׂרָיו לִרְאוֹת הָאֱמֶת הַדָבָר. וַיֵלְכוּ הַשָרִים אֶל הַכִּבְשָן וַיָשוּבוּ אֶל מַלְכָּם וַיַגִידוּ לוֹ, כִּי אֱמֶת נָכוֹן דְבַר הַפֶּלֶא. וַיִתְמַה נִמְרֹד וַיֵלֶךְ גַם הוּא אֶל הַכִּבְשָן וַיַרְא וְהִנֵה אַבְרָם מִתְהַלֵךְ בְּתוֹךְ הַלֶהָבָה. וַיְצַו נִמְרֹד לְהוֹצִיא אֶת אַבְרָם מִתוֹךְ הַכִּבְשָן, וַיִגְשוּ עַבְדֵי הַמֶלֶךְ אֶל הַכִּבְשָן וַתִּבְעַר בָּהֶם הָאֵש – וַיָנוּסוּ. וַיִגְעַר בָּהֶם נִמְרֹד וַיֹאמַר: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת אַבְרָם מִתּוֹךְ הָאֵש, פֶּן אַכְּכֶם בֶּחָרֶב. וַיִקְרְבוּ עַבְדֵי הַמֶלֶךְ שֵנִית אֶל הַכִּבְשָן וַתַּעַל הַלֶהָבָה וַתִּצְרֹב אֶת פְּנֵיהֶם וַיָמוּתוּ שְמוֹנָה מֵהֶם. כִּרְאוֹת נִמְרֹד כִּי עֲבָדָיו לֹא יוּכְלוּ לָגֶשֶת אֶל כִּבְשַן הָאֵש, וַיִקְרָא אֶל אַבְרָם: אַבְרָם, עֶבֶד אֱלֹהֵי הַשָמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ! צֵא מִתּוֹךְ הָאֵש וּבוֹאָה אֵלָי… וַיֵצֵא אַבְרָם וַיַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶלֶךְ בָּרִיא וְשָלֵם בְּכָל גוּפוֹ. וַיִרְאוּ נִמְרֹד וְשָׂרָיו כִּי נִצַל אַבְרָם מִן הָאֵש וַיִשְתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה. וַיֹאמֶר לָהֶם אַבְרָם: אַל תִּשְתַּחֲווּ לִי, כִּי אִם לֵאלֹהֵי כָל הַיְקוּם וְעִבְדוּ לוֹ, כִּי הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶר הִצִילַנִי מִכִּבְשַן הָאֵש.

וַיִתֵּן נִמְרֹד לְאַבְרָם שְנַיִם מֵעֲבָדָיו לְמַתָּנָה, שֵם הָאֶחָד עוּנִי וְשֵם הַשֵנִי אֱלִיעֶזֶר, וְגַם כָּל שָׂרֵי הַמֶלֶךְ נָתְנוּ לְאַבְרָם מַתָּנוֹת רַבּוֹת וַיְשַלְחוּהוּ מֵעַל פְּנֵיהֶם בְּכָבוֹד רָב.

2.jpg

רכב נמרוד