אֵימַת צַמֶּרֶת הַנִּגְדַּעַת.

גַּדְלוּת מַפֹּלֶת וְעֶרְיָה.

אָשִׁיר חֻרְבַּן־עַצְמֵךְ־לָדַעַת,

קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם שֶׁלַּקִּרְיָה.

זֶה אָבְדָנֵךְ – אֲרַנְּנֵהוּ

וְחוּצוֹתַיִךְ

וּשְׁכוֹלָם.

תִּשְׁעָה־בְּאָב שֶׁלָּךְ הִנֵּהוּ

בִּרְכַּת־גּוֹמֵל שֶׁל הָעוֹלָם.

כִּי הֶעָרִים אֵינָן רַק כֵּפֶל

שֶׁל קַו וְרֹבַע וּנְכָסִים.

כִּי הֵן יְקוּם בּוֹ יְרַחֵפוּ

אִוְשֵׁי כְּנָפַיִם שֶׁל נִסִּים.

וְכָךְ בִּזְכוּת גָּאוֹן וְעֶצֶב

וְהֶרֶס כָּךְ־עַל־כָּךְ מִילִין

הֵן חֲדֵלוֹת לִהְיוֹת שֵׁם־עֶצֶם

וּמַתְחִילוֹת לִהְיוֹת סְמָלִים.