אֵיכָה נִכְלָם קוֹלִי בַּמַּחְשַׁכִּים הָאֵלֶּה…
עַמִּי הֵגֵּא וּנְבוֹן־הַיִּסּוּרִים!
רְאֵה כִּי בּוֹשְׁתִּי
מַכְתִּי עֲדֵי אֵלֶם
אוֹבֵד־מִלִּים חָזַרְתִּי לְסוּרִי.
אֶל עֲקֵדוֹת בְּסוֹד הַמַּאֲכֶלֶת
אֶל הַכְּפִירוֹת מוּל סְדֹם וּבֵיבָרִים
אֶל עֹצֶר־בֶּכִי כִּשְׁתִיקַת הַיֶּלֶד
אֲשֶׁר סָגְרוּ עָלָיו מֵעֲבָרִים.
הַאִם לֹא זֶה הַתֵּמַהּ שֶׁלָּאַיִל
אֶל מוּל עוֹקְדֵהוּ – כִּבְמָצוֹר?
הַאִם לֹא כָּךְ צָעַק יְקוּם־שֶׁל־לַיִל
מִתּוֹךְ הַבֹּהוּ “יְהִי אוֹר”?
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי אוֹר
מִמַּחְשַׁכִּים קָרַעְתִּי אֵלֶם.
אֵיכָה נִכְלַמְתִּי שַׁבְתִּי לְסוּרִי…
רְצֵה
רְצֵה קוֹלִי בַּדּוּמִיּוֹת הָאֵלֶּה
עַמִּי הֵגֵּא וּנְבוֹן־הַיִּסּוּרִים!