אֵיךְ רַגְלֵינוּ נִגְּפוּ בִּסְלָעֶיךָ נְבוֹ!
רְאֵה: מֻגָּרִים דָּמֵינוּ…
יַעֲלֶה וְיָבוֹא יַעֲלֶה וְיָבוֹא
מְאוֹרְךָ הַגָּזוּל
כִּי נִדְמֵינוּ.
כִּי נִכְלָם רִנּוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְלַיְלָה גָאָה לְבַלְּעֵנוּ.
מַה הִדְבִּיר מֵרָחוֹק נַחֲרוֹ!
וּכְתֹנֶת־פַּסִּים כִּי הֵבִיאוּ אֵלֵינוּ
הִכַּרְנוּ:
הַיּוֹם הָאַחְרוֹן!
וְהַשַּׂק בַּמָּתְנַיִם. עַל דּוֹרוֹת שֶׁעָבָרוּ.
אִם גָּבְהוּ
אִם הִבְשִׁילוּ –
לְמִי?!
כָּל הַלַּיְלָה גָעוּ הַמִּלִּים: הַבֵּיבָרָה!
הֱקִיצוֹנוּ עִם בֹּקֶר אִלְּמִים.
וְסַבּוּנוּ נִיבִים נַעֲוֵי־צִפָּרְנַיִם
כְּקוֹפִים עַל שֵׁתָם הַוָּרֹד.
כִּי עָוְלוּ הַמִּלִּים
פְּנֵי הַיּוֹם שֶׁאֵינֶנּוּ עֲדַיִן
נְקַבְּלָה בְּגִמְגוּם־הֲבָרוֹת.
נְחִירַיִם נַרְחִיב: כְּאֶת רֵיחַ הַלֶּחֶם
נְנַחֵשׁ הֶבֶל חַם שֶׁל רֵאשִׁית חֲרִישׁוֹ.
וְנֹאמַר:
אָב רַחוּם…
הֵן הֹרַגְנוּ עָלֶיךָ
אַתָּה הָאַחֵר
הָרִאשׁוֹן.
כִּי שָׂנֵאנוּ עָלֶיךָ – צָמֵאנוּ: הַמָּוְתָה!
אָנָּא צַו וְיָסִיר חֲרוֹנְךָ אֶת רִסְנוֹ.
הֵן תֹּאמַר "רְחַמְתִּיךָ הַדּוֹר
וְאָהַבְתָּ
בְּשַׁגָּם אֲנַסְתִּיךָ לִשְׂנֹא."
וּלְכָל מִלּוֹתֵינוּ יֻגַּד־נָא לַחְזֹר
מִגֹּב הָעֲוִית וְחֵרוּק־הַשִּׁנַּיִם
וְשָׁרוּ עִמָּנוּ:
כִּי טוֹב לָעֵינַיִם הָאוֹר
כִּי מָתוֹק לָעֵינַיִם.