כִּי הַסַּעַר יָקוּם לִדְמָמָה כְּמַכְאוֹב
וְתַחְזֹר גַּם אַתָּה כְּחוֹזֵר מִן הַנֶּכֶר
הַלֵּילוֹת כְּמוֹ אָז יְשַׁטְּחוּ לְעֵינֶיךָ
נְתִיבוֹת שֶׁלִּמְּדוּךָ רָהוֹב וְאָהוֹב.
הֵם יִהְיוּ כְּמִקֹּדֶם גְּלוּיִים וּרְחָבִים.
יוֹבִילוּךָ הַרְחֵק. אֶל שָׂדוֹת. וְשָׁמַעְתָּ
לִבְלוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. רַחַשׁ דֶּשֶׁא מִלְּמַטָּה
וּמִלְּמַעְלָה שְׁתִיקָה שֶׁל הַרְבֵּה כּוֹכָבִים.
וְנִדְמֶה אִם תִּקְרָא אֵיזֶה פֶּרַח בִּשְׁמוֹ
וְהֶחְזִיר אֶת פָּנָיו וְאָמַר לָךְ: הִנֵּנִי!
וְקָרָאתָ לַלַּיְלָה: עֲנֵנִי עֲנֵנִי!
כִּי זָכַרְתָּ כְּקֹדֶם חֻמּוֹ וְנִשְׁמוֹ.
זָכַרְתָּ חֻמּוֹ – בְּצָווֹ לְפִרְיוֹן.
נִשְׁמוֹ – כִּי הַסְּנֶה וְשׁוֹכְנֵהוּ בַּנֶּשֶׁם.
וְשִׁנַּנְתָּ לָעֵשֶׂב תְּפִלָּה עַל הַגֶּשֶׁם
תְּפִלָּה עַל הַטַּל בַּנִּגּוּן הַקַּדְמוֹן.
וְהַנּוֹף הַקַּדְמוֹן הַשָּׁפוּי – כְּחוֹתָם
יְשִׂימְךָ עַל לִבּוֹ בְּיָדוֹ הַלּוֹפֶתֶת.
הִיא אַבְהִית כַּאֲשֶׁר לֹא הָיְתָה עוֹד!
וּלְפֶתַע
כָּל רָזֵי הַדְּבָרִים יִתְגַּלּוּ כִּפְשׁוּטָם.