גֵּאוּת־שֶׁל־לֹבֶן שׁוּב סוֹהֶרֶת וְעוֹצֶמֶת

שׁוּב נַהֲרֵי־אֵיתָן יַגִּירוּ חֲלָבָם

שׁוּב אֲמֻשְׁךָ בַּכָּף עוֹלָם שֶׁל פְּרִי וְצֶמֶר

וְחַמּוּקֵי הַקֶּמַח הַלָּבָן.

כִּי שׁוּב נִרְכַּן אֵלַי רְקִיעֲךָ אֱלֹהַּ

בְּגֶשֶׁם כּוֹכָבִים וְלֹא אֵדַע שָׁלֵו.

וְטַל עַל אֲפַרְסֵק. וּפִתּוּיִים לִבְלֹעַ.

וְרֵיחַ הַשָּׂדֶה לְהִרְהוּרֵי־הַלֵּב.

וְלַיְלָה – אַפִּרְיוֹן. דּוּשִׂיחַ יָהּ וָדֶשֶׁא.

רָזֵי אִילָן

וְשֶׂה

וְגֶפֶן

וְאִישׁוֹן.

עוֹד לֹא אָמַר אֱנוֹשׁ הֲרֵי־אַתְּ־מְקֻדֶּשֶׁת.

אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי הָרִאשׁוֹן!

אָהַבְתִּי חֶמְדוֹתַי. אָהַבְתִּי (כִּי זְכוּתָן הִיא!)

לָרֶשֶׁת בְּמַגָּע

כַּנּוֹת דְּבָרִים בְּשֵׁם.

אוֹדְךָ בּוֹרֵא הַגּוּף. אוֹדְךָ כִּי עֲשִׂיתָנִי

בְּצַלְמְךָ הֵגֵּא וְהַנּוֹשֵׁם.

כִּי גֵא הוּא מִשְׂחָקְךָ

בְּגֶוֶן

בְּנִיחוֹחַ

בְּקִנְטוּרֵי־הַחֵן שֶׁל יֵשׁ וְהִפּוּכוֹ

וֶאֱנוֹשִׁי כָּל־כָּךְ שֶׁקַּל פִּתְאֹם לִבְטֹחַ

בָּאֱלֹהִי שֶׁבִּי – בָּטוֹחַ וּבָכֹה.

כִּי טוֹב לִי שִׁפְעֲךָ. כִּי אוֹר לִי בְּאֵין פֶּשֶׁר

שֶׁבַּנִּגְלֶה שֶׁלְּךָ בְּנוּב הָאֲדָמָה.

זוֹ דֶרֶךְ־בַּשָּׁמַיִם שֶׁחָמַד הַנֶּשֶׁר

זוֹ דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.

אֱמֹר לָרֶגֶב: פְּרֵה וּרְבֵה; וְשִׁיר לַמַּיִם:

שַׁלְמֵי־תּוֹדוֹת על דַּעְתְּכֶם רַוּוֹת!

מַה טּוֹב כִּי יֵשׁ בִּינָה לַחֵךְ וְלַנְּחִירַיִם

בְּמַטְעַמִּים

בְּנִיחוֹחִים

בְּרַאֲווֹת.

אָהַבְתִּי חֶמְדוֹתַי. בְּעַיִן נֶעֱצֶמֶת

אֲנִי גּוֹמֵעַ שׁוּב אֶת שֶׁפַע חֲלָבָן.

שׁוּב אֲמֻשְׁךָ בַּכָּף עוֹלָם שֶׁל פְּרִי וְצֶמֶר

וְחַמּוּקֵי הַקֶּמַח הַלָּבָן.