רוֹמְמִיּוּת יָצְאָה חַמָּה לְהַקְבָּלַת פָּנִים

לַחְזִיר שָׁלוֹם לְמִשְׁתַּחְוֵי אַפַּיִם.

לִבְשׁוּ לִבְשׁוּ שָׁנִי וַעֲדָנִים

יָשׁוּב עוֹלָם לִהְיוֹת הָדוּר וּרְחַב־יָדַיִם.

כִּי הִיא מַלְבִּישַׁתְכֶם גָּאוֹן וַחֲמוּדוֹת

וּכְמוֹ נָהָר אֵיתָן עוֹלָה גֵאוּת הַצֶּבַע!

צָיוֹן וְתַלְאוּבוֹת

הוֹ בֹּקֶר לֹא עָבֹת

עֶרְיָה בְּגֵרוּיִים נִצֶּבֶת.

זֶה סוֹד מִפְצַח הַשִּׁיר וַאֲמִירִים יִשַּׁחוּ.

מַדּוּעַ צִפֳּרִים שִׁירֵנוּ יְרֻנָּן

בְּיֶתֶר קוֹל וְרַהַב עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר

מוּל חִיּוּכוֹ שֶׁל גֹּבַהּ אֵין־עָנָן?

הִנֵּה כִּי רַק עַכְשָׁו כְּבַיָּכוֹל מָצָאנוּ

אֶת אֹמֶר הָרֵאשִׁית. אֶת הַצִּוּוּי: יְהִי!

בָּרוּךְ מוֹצִיא־הַלֶּחֶם!

כִּי אָפִינוּ

כִּי בָּצַעְנוּ

כִּי אֲכַלְנוּהוּ. גַּם שָׂבַעְנוּ. הוּא וְהִיא.

וּרְאוּ: זוֹנֵק רְחוֹב כְּחֵץ מִתּוֹךְ הַקֶּרֶת.

חַמָּה – תְּפִלָּה־שֶׁל־רֹאשׁ בְּמֵצַח רוֹמֵמָה.

וְיַד בְּחִמּוּדִים גּוֹשֶׁשֶׁת וְשׁוֹחֶרֶת

אֶת חַמּוּקֵי שָׁדַיִךְ

אֲדָמָה!

פֹּה עִיר

פֹּה עִיר וּמְתִים

וּמוּל הַחַלּוֹנִים

הַבֹּקֶר מִתַּמֵּר בְּמֹעַל־הַכַּפַּיִם.

רוֹמְמִיּוּת יָצְאָה חַמָּה לְהַקְבָּלַת פָּנִים

לַחְזִיר שָׁלוֹם לְמִשְׁתַּחְוֵי אַפַּיִם.

וְקוֹל שַׁחְרִית עַל סְבִיבוֹתַי יָהִים:

צַפְרָא טָבָא!

צַפְרָא טָבָא אָדָם עִם אֱלֹהִים!