זוֹ שָׁעָה הַיָּפָה לְשִׁלְהֵי הַדְּבָרִים.

מִצּוּיָהּ הוּא דְּמָמָה.

הוּא סוֹפָה שֶׁל הַדֶּרֶךְ.

הוּא גְוִיעַת הַתַּחְנוּן אֶל יָמִים וְעָרִים

לְהַחְזִיר אֲבֵדָה שֶׁאֵינֶנָּהּ חוֹזֶרֶת.

וּמִצְוָה: לֹא תִּטֹּר!

בְּאֵין חֵפֶץ לִנְשׁוֹת

חֲרוֹנִים שֶׁעָמְקוּ יְוַתְּרוּ עַל מַלְקוֹחַ.

וְדוּ־שִׂיחַ מַשְׁלִים בֵּין עָווֹן וְעָנְשׁוֹ

כְּהָנֵץ וְהַבְשֵׁל

כְּהָבֵן וְסָלוֹחַ.

כָּךְ שׁוֹקֵעַ הַיּוֹם בְּצִבְעֵי תַּבְעֵרָה

וְשׁוּלָיו יִגְרְפוּ גֶחָלֶיהָ הַצְנֵעַ.

וְיָבִין הַמֵּבִין: נֵס יָחִיד שֶׁאֵרַע

הִיא לֵדָה.

וְהַשְּׁאָר – סֵבֶר־שָׁוְא לְפַעְנֵחַ.

סֵבֶר־שָׁוְא

כְּלִבְלוּב בְּצִוּוּי וְאִוּוּי

שֶׁנִּחֵשׁ שַׁלַּכְתּוֹ וְהִפְלִיג בְּתִפְרַחַת.

זֶהוּ סוֹד לֶכְתְּךָ אַלּוּפִי הַשָּׁבוּי

אַלּוּפִי בְּשִׁבְיָה נִכְסָפָה וּמֻכְרַחַת.

אַךְ גַּם סוֹד שִׁיבָתְךָ – מִיָּמִים וְעָרִים.

וּשְׂעָרְךָ בַּדְּרָכִים מְעֻפָּר וּפָרוּחַ.

פֹּה יַחְדָּו נוֹעֲדוּ כָּל שִׁלְהֵי הַדְּבָרִים.

פֹּה קֵצֶה.

פֹּה שְׁנֵינוּ נָנוּחַ.