גְּבָהִים נָתְנוּ אֶת מְאֹדָם
וּמִן הַתְּכֵלֶת הַלּוֹחֶנֶת
כְּבַיָּכוֹל אֶל הָאָדָם
שְׁכִינָה יוֹרֶדֶת לְסָלְחֶנּוּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא כִּי טוֹב.
כְּבַחֻמָּשׁ.
בְּאֹרֶךְ־רוּחַ.
וְזֶה גַּנֵּנוּ הָרָטֹב
עֵדוּת לַחֵטְא כִּי הוּא סָלוּחַ.
הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ הִיא הַדָּם
אַךְ הִיא גַּם תְּכֵלֶת הַלּוֹחֶנֶת.
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת הָאָדָם
אַל נָא תֵּבוֹשִׁי לְבָרְכֶנּוּ.