סוֹף־יוֹם אַכְזָר כָּבָה מִנֶּגֶד

בְּחַלּוֹנִי הַמַּאֲפִיר

וְזוֹעֲמָה־כֵּנָה חוֹגֶגֶת

שְׁתִיקַת נָהָר בְּתוֹךְ הָעִיר.

וְנָח הַבְּדִיל.

כִּי טוֹב לָנוּחַ.

וְטוֹב לִי שׁוּב כְּאֵי־אֲזַי

חַדֵּשׁ הַלַּחַן הַשָּׁכוּחַ –

הַחוּט לִשְׁחוֹל בּוֹ חֲרוּזַי.

כְּאָז.

כְּקֶדֶם.

כְּפוֹר שֶׁל עֶרֶב

וּבוֹ – מִטַּעַם הָעֵנָב.

שַׁלְוַת נָהָר – כִּנְדָן וָחֶרֶב.

כַּנֶּכֶר הַמַּסְבִּיר פָּנָיו.

וּכְלֹא דָלְקוּ עֲצֵי הַיַּעַר

וְלֹא גֻדְּעוּ בּוֹ אֲרָזָיו

דּוֹפֶקֶת שׁוּב הַיָּד עַל שַׁעַר

לְפִי תֻּמָּהּ שֶׁלֹּא אֻכְזַב.

כִּי זֶה תֻּמֵּנוּ. מְתֹמֵנוּ.

זֶה פִּתְאֹמֵנוּ הַנִּצְחִי.

וַיְהִי!

וְעֶרֶב כְּאָמֵן הוּא

וְיָד מַרְגַּעַת עַל מִצְחִי.

הַאִם לֹא כָּאן הוּא סוֹד הַיֶּלֶד

וְסוֹד מֹשֶׁה בְּכֹבֶד־פֶּה:

לֹא אֶל כְּתָרִים

אֶל הַגַּחֶלֶת

לִשְׁלֹחַ יָד בְּלֵב עֻלְפֶּה.

זֶה לֵב־בִּינוֹת שֶׁדְּוָי וָאֹמֶן

בּוֹ חוֹגְגִים בְּיוֹם עָבוֹת

אֶת הַבִּטְחָה

כְּחַג הַדֹּמֶן

בִּשְׂדוֹת הַיְהָב וְהַתְּנוּבוֹת.

זֶה לֵב־בִּינוֹת שֶׁבּוֹ הַדֶּמַע

הוּא גְאוֹנָם שֶׁל הַזּוֹרְעִים.

אֲשֶׁר עַל־כֵּן בְּרֹן קִדֵּמוּ

אֶת לֵילוֹתֵינוּ הַשְּׁחוֹרִים.

הֵם שָׁחֲרוּ מְאֹד לֵילֵינוּ

הֵם עָכֲרוּ בְּכָל מְאֹד

עַד אֵין־אוֹנִים עוֹד לַבְהִילֵנוּ

עַד צַוּוֹתֵנוּ: שׁוּב חֲמֹד!

שׁוּב עַם שַׁכּוּל הָנֵב בְּלַהַט

אֶת חִיּוּתְךָ הָאֱלֹהִית

וְחַס לְךָ אַבֵּד־לָדַעַת

אֶת סוֹד הָרֶנֶן הַמַּלְהִיט.

אֶת הַנִּגּוּן אֲשֶׁר חָמַדְנוּ

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְלֹא בָּגַד

וְכָךְ עָמַדְנוּ כָּךְ עָמַדְנוּ

כָּךְ עָמַדְנוּ עֲדֵי־עַד.

שְׁתִיקַת נָהָר – אִבְחָה שֶׁל חֶרֶב.

מִדַּת־הַדִּין מוּל נְכָלִים.

וּכְאוּד מֻצָּל מֻשְׁלָךְ הָעֶרֶב

לְמַרְגְּלוֹת הַשַּׁכּוּלִים.

עַל־כֵּן בִּדְעֹךְ סוֹף־יוֹם מִנֶּגֶד

בְּחַלּוֹנִי הַמַּאֲפִיר

בְּגִיל גָּנוּב שֶׁל בַּת־חוֹרֶגֶת

יְרַנְּנוּ בָּתֵּי־הַשִּׁיר.