הִנֵּה אָנֹכִי מְיַחֵל לְמוֹתִי –

וְעוֹדֶנִי צָעִיר, וּבִמְלֹא־עֲלוּמַי.

מֶה הָיָה לִי פִתְאוֹם?

עוֹדִי רָן שְכוּר־יָמַי –

וְהִנֵּה אָנֹכִי מְיַחֵל לְמוֹתִי…

וְעוֹדִי רַעֲנָן – כָּאִבִּים טַל־עָנָן

עֲטָפָם אַט בְּבֹקֶר־אָבִיב שַׁאֲנָן…

וְעִם זֹאת – לְיוֹמִי אָנֹכִי מְיַחֵל,

לְיוֹמִי בּוֹ אֶגְוַע, אֵחָדֵל…

*

כִּי אָמַרְתִּי לָמוּת – וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת,

כִּי אָמַרְתִּי לִדְמֹם – וּבְאָזְנַיִם עֵרוֹת,

יָאָבְתִּי לִצְלֹל – וְלָחוּשׁ אֶת הַכֹּל.

הֵן עוֹדֶנִּי צָעִיר, וְהַיְּקוּם בִּי

הוּא שִׁיר.

*

אֶחֱזֶה: אֲנִי מֵת… אָנֹכִי הֶעָיֵף –

מוּטָל דֹּם בָּאָרוֹן וְנִשָּׂא עַל־כָּתֵף,

מְטֻלְטָל כָּעוֹלָל: מַטָּה – עָל, מַטָּה – עָל,

וּסְבִיבִי מְהַמְהֵם יַם־הָמוֹן מְבֻלְבָּל…

*

כַּדַּיָּג שֶׁהִפְקִיר דּוּגִיתוֹ לַגַּלִּים,

וַיִּזְנַח הַמָּשׁוֹט וַיִּצְנַח – וְהוּא נָח…

כֹּה אֶשְׁלֶה, וְאָחוּשׁ מִבְּעַד לַקְרָשִׁים –

גַּלֵּי־הֶהָמוֹן וּרְחָשָיו אֶל הָאָח.

כִּי אֶטְבֹּל בַּגַּלִּים – לֹא אִירָא פֶּן אֶבֹּל,

הֵן חַיִּים הַגַּלִּים, אִם הַיָּם – מִתַּחְתָּם…

רַק יִמַּס בְּתוֹכִי הָאֲנִי הַנִּמְאָס,

וְהָרֹן יְמַלֵּא אֲרוֹנִי, רֹן־הַיָּם.

וְאוּלָם –

אִם יֹאמַר הֶהָמוֹן לְקַבֵּר

הָאָרוֹן בָּרְגָבִים הַיְבֵשִׁים, הַקָּשִׁים –

אָז אִיקַץ וְאֶקְרָא: מַלָּכֶם, קַבְּרָנִים!

עוֹדִי חַי!

עוֹדִי חַי וּבִמְלֹא־עֲלוּמַי!

הֵן עוֹדֶנִּי צָעִיר וְהַיְּקוּם בִּי הוּא שִׁיר,

וְלִבִּי הוּא סְפוֹג לְרִנַּת־הָעוֹלָם,

עוֹד אֹהַב הַחַיִּים וְאֹהַב הָאָדָם –

וְאֵיכָה אֶעֱקֹר יוֹנְקוֹתַי מִן הַנִּיר? – – –

וְעַתָּה אֶתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם:

שָׂאוּנִי, אַחַי, עֵד עוֹלָם! – – –

אדר ב' תרצ"ח