עֵינַי לֵאוֹת עֻצְמוּ.

כְּמוֹ יְרִיעָה חַמָּה, כְּבֵדָה –

נָפַל עָלָי הָרֶדֶם,

עָטַף רֹאשִׁי.

אֵי שַׁעַר הַמַּרְאוֹת?

גְּלוּם־אֲבָרִים וּכְבוּי־עוֹלָם

נִנְתַּקְתִּי מִשָּׁרְשִׁי –

אֶל עַרְפִלֵּי־חֲלוֹם.

מְעַט עוֹד –

וְכַפְּךָ הַגְּדוֹלָה

תִּלְפֹּת אוֹתִי הָדֵק,

תְּעַצְּבֵנִי מֵחָדָשׁ.