אַךְ מֵיתָר אָנֹכִי עַל פִּי תְּהוֹם־הַבְּרִיאָה,

בִּי יָרֹן, יְרַטֵּט הָעוֹלָם.

עַל פָּנַי מִתְרַפְּקִים־מִתְדַּפְּקִים הַחַיִּים,

וְהַמָּוֶת מִתַּחַת – פָּעוּר לְמוּלָם.

וְכֻלִּי מְכֻנָּס בִּלְבָבִי.

פֹּה קְבוּרִים בַּחַיִּים: עוֹלָמִי, תְּהוֹמִי

וַאֲנִי וּרְנָנַי –

וְעִמָּם גַּם הַשֵּׁד הַמְתוֹפֵף,

שֶׁמּוֹנֶה אֶת קִצְבַּת־רְגָעַי.

בִּי רָן כֹּל.

אַךְ הָרֹן לֹא יִשְׁטֹף גִּדְרֵי־פִי.

כִּי בִּמְבוֹא־הַגָּרוֹן, בֶּחָלָל הָאָפֵל –

שָׁקוּעַ־תָקוּעַ אֶגְרוֹּף קַדְמוֹנִי,

מְחַנֵּק

אֶת הַשֶּׁטֶף לְבַל יְזַנֵּק.

וְעַל־כֵּן שָׁם בָּאֹפֶל, בִּבֹהוּ־הַלֵּב,

מִשְׁתַּגֵּעַ הָאֵלֶם בַּשֶּׁלִי, נוֹשֵׁךְ

וּבוֹעֵט בִּי, יוֹרֵק אֶת כִּיחוֹ הַתּוֹסֵס

בְּדָמַי – וּמַדְלִיק לַפִּידִים בְּעֵינָי.

וְהַדָּם מִתְגָּעֵשׁ בִּי כַּיָּם וְכָאֵשׁ

וּמַסִּיק אֶת רֹאשִׁי הֶעָשֵׁן כַּכִּבְשָׁן,

וְסוּפָה שֶׁל צְלִילִים בַּמָּבוֹא הָרוֹחֵשׁ

מְבַקֶּשֶׁת בַּחֹשֶׁךְ – פֶּה וּפֻרְקָן.

*

אָז לְפֶתַע יַבְקִיעַ מִבְּקִיעַ נִסְתָּר –

הַחֲרוּז.

צְלִיל־פִּתְאֹם מִן הַשִּׁיר הַגָּנוּז….

אַחֲרָיו צְלִיל שֵׁנִי! וּשְׁלִישִׁי! וּרְבִיעִי! – – –

חֲרוּזִים בְּגַפָּם, בְּנֵי הֶפְקֵר, פִּרְאִיִּים. – – –

וְהִנֵּה פַּלְגֵי־רֹן! קִלּוּחִים שֶׁל זָהָב!..

וּפִתְאֹם שְׁלַל־שִׁירִים יֵז בְּשֶׁטֶף רָחָב!

כֹּה יִפְרֹץ מִקִּרְבִּי אוֹתוֹ שֶׁטֶף תְּהוֹמִי –

בְּחֶדְוָה, בְּסוּפָה – וּבְאוֹן פִּתְאוֹמִי.

וְהַסַּעַר הָעָז, הֶעָשׁוּק בֵּין צַלְעוֹת

הָאָדָם הֶעָגוּם –

יְכַסֶּה פְּנֵי הַיְּקוּם. – – –

אדר ב' תרצ"ח