לְנֹכַח יָם־הָעֶרֶב הַשָּׁלֵו,

עַל תֵּל־חוֹלוֹת בָּהִיר,

עוֹמֵד פְּזוּר־עֶשְׁתּוֹנוֹת –

אָדָם עָיֵף.

רוּחוֹת־הַלַּיִל וְרוּחוֹת־הַיּוֹם

בְּלוּלוֹת,

חוֹלְפוֹת עָלָיו בְּרַחַשׁ רַךְ,

כְּקוֹל הָרְגָעִים בְּעוֹפְפָם.

צֹאן־הֲזָיוֹת,

מַחֲרוֹזוֹת־אֵין־חוּט שֶׁל חֲלוֹמוֹת,

תּוֹעוֹת בִּשְׁמֵי־עֵינָיו

כְּעַנְנֵי עַרְבַּיִם רְחוֹקִים.

כְּמוֹ מְגִלּוֹת־עָשָׁן

זוֹרְמִים עָלָיו, נָסוֹעַ וְהִמּוֹג,

שָׂדוֹת־שֶׁל זִכְרוֹנוֹת, נוֹפִים נוֹפִים,

מֵאֳפָקִים אֶל אֳפָקִים.

נָסוֹג הַיָּם.

נָמוֹגָה הַתְּלוּלִית, מַצַּב־רַגְלָיו.

נוֹתַר הוּא לְבַדּוֹ, צֵל־נְקֻדָּה תּוֹעָה –

בַּדִּמְדּוּמִים.