חָדְרָה בִּי חֶרֶשׁ, עִם נִשְׁמַת אַפִּי,

בָּנְתָה בְּגֻלְגָלְתִּי קִנָּהּ,

פָּרְשָׂה כָּרֶשֶׁת מֶמְשָׁלְתָּהּ –

מְלוֹא בָּתֵּי־נַפְשִׁי.

צִלָּהּ עָלַי כֻּתֹּנֶת,

חוּטֶיהָ – עֲלוּקוֹת.

נִפְזֶרֶת

וְנִשְׁזֶרֶת,

מוֹפַעַת פֶּתַע –

כְּאוֹיֵב.

דְמוּתָה – נָחִיל, וְכָל עַצְמָהּ –

שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל סְפָרוֹת עֻקְצָנִיּוֹת,

חֶשְׁבּוֹן שֶׁלֹּא נִמְתַּח תַּחְתָּיו הַקַּו –

מִפַּחַד הַסִּכּוּם.

חָדְרָה בִּי חֶרֶשׁ עִם נִשְׁמַת אַפִּי,

חָצְתָה נַפְשִׁי.

עַתָּה אֲנִי אָפִיק לִשְׁנַיִם נְחָלִים

חוֹפְרִים־חוֹתְרִים בִּי – חֵץ כְּנֶגֶד חֵץ –

מִמֶּנִי וְאֵלַי,

וְגַל הוֹרֵס אֶת גַּל.