רְאֵה אוֹתָם מִתְלַחֲשִׁים

אֵיךְ הֵם בּוֹלְשִׁים, הֵם מְצַפִּים

שֶׁאֶתְמוֹטֵט שֶׁאֵעָלֵם, כִּי הָאֱמֶת:

לְמַעֲשֶׂה, שׁוּם דָּבָר אֵינִי עוֹשֶׂה,

אֵינִי עוֹבֵד אֵינִי כּוֹתֵב וְאִם כּוֹתֵב

אָז אֵין קוֹרֵא – בֵּין כֹּה וָכֹה,

כּוֹתֵב אוֹ לֹא, הֲרֵינִי כָּאן בְּתוֹךְ הַבּוֹר

אָז לָמָּה לֹא תַּשְׁמִיעַ קוֹל, תִּכְתֹּב עַל בּוֹר,

תִּכְתֹּב עַל חוֹר וְאֵיךְ הַשָּׁם נִרְאֶה מִכָּאן

וְאֵיךְ יוֹצְאִים מִן הָעוֹלָם. אֲנִי שׁוֹמֵעַ

הֵם נָעִים וּפִתְאֹם מִתְיַחֲמִים, זוֹ תַּאֲוַת

הָרַחֲמִים, הַמְנַחֲמִים, מוֹשְׁכִים אוֹתִי

שֶׁאֶתְנַחֵם, וּבִקְרִיצוֹת, בִּרְמָזִים, הֵם מַצִּיעִים

לִי שֶׁאֶשְׁכַּב לְהִתְרוֹקֵן עַל הַטְּיוּטוֹת שֶׁל הַשִּׁירִים

שֶׁכֹּה עָבַדְתִּי עֲלֵיהֶן, תִּלֵּי תִּלִּים נֶעֱרָמוֹת בְּצַד תְּלוּנוֹת

שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינִי עוֹשֶׂה. אֲבָל צֵא וּלְמַד מִן הָאִשָּׁה

שֶׁל ר' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אֵיךְ רִיק בְּרִיק הוּא מִתְמַלֵּא

עוֹבְדִים עַל רִיק הַמַּקָּשִׁים, הַמְּנוֹפִים

הָאוֹתִיּוֹת, הַכּוֹתָרוֹת, מַרְאֵי־מָקוֹם

רָאשֵׁי פְּרָקִים, סַבִּים סָבִיב בַּמַּחְשְׁבִים,

בַּמַּדְפָּסוֹת, בְּמַעֲגָלִים חַשְׁמַלִּיִּים –

הַכֹּל מוּכָן לַהֲרָצָה חוּץ מִתֹּכֶן הָעִנְיָנִים

וְהַשְּׁכֵנִים? הֵם כְּבָר יָרְדוּ – הֲלֹא הֵם כָּאן.