¹

בֵּין עֲלֵי הַתּוּת הוּא הֻנַּח וְזָלַל.

וְהָיְתָה שָׁם גָּדֵר סְבִיב פַּרְדֵּס שֶׁהָיָה,

וְלוּל בְּלִי עוֹפוֹת שֶׁבּוֹ הִתְגּוֹרַרְנוּ,

וּכְלָבִים זֶה עַל זֶה מִזְדַּוְּגִים בְּשֶׁצֶף

וּבַחוֹל הַלּוֹהֵט אָתוֹן מְזוֹרֶרֶת.

וַעֲנָנָה שֶׁל זְבוּבִים מֵאַשְׁפָּה מִתַּמֶּרֶת.

וּבַקַּיִץ הַהוּא עֵת שָׁכַבְתִּי קוֹדֵחַ

מִתַּחַת כִּלָּה וּרְטִיּוֹת עַל עֵינַי,

רָאִיתִי אוֹתָם יוֹשְׁבִים עַל כִּסְאָם:

אֶת פַּרְעֹה, תוּת עַנְ’ךְ, וְלִפְעָמִים רַעְמְסֵס,

וְחִכִּיתִי לְנֵס שֶׁיָּבִיא לִי מַרְפֵּא,

וְאַמְרוּ לִי רְאֵה גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל זֶה

הַמְכֻנֶּה אֶצְלְכֶם הַגֹּלֶם הַזֶּה

מִיּוֹם שֶׁזָּלַל עָלִים שֶׁל הַתּוּת

עַד פִּתְאֹם הוּא בָּקַע וְאֵיךְ הוּא בָּקַע,

וְאֵין בִּי מִילִּים לְמַה שֶּׁבָּקַע