זוֹ הָיְתָה שְׁנַת הַבּוֹלְעָנִים. כָּךְ פִּתְאֹם

הֵם בָּקְעוּ פּוֹעֲרִים אֶת לֹעָם מִתּוֹךְ הָעֲרָבָה.

הֲיֵשׁ קֵץ לְעָמְקָם?

עוֹפוֹת וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה נִשְׁאֲבוּ אֶל קִרְבָּם,

נֶהָגִים בַּדֶּרֶךְ לִסְדוֹם בָּלְמוּ פְּעוּרִים עַל סִפָּם.

הָיוּ שֶׁאָמְרוּ זֶה הַיֹּבֶשׁ, הָיוּ שֶׁאָמְרוּ זֶה הַמֶּלַח,

זֶה הַמַּיִם, זֶה הֶחָלָל שֶׁנִּפְעַר תַּחְתָּם,

הַאִם כְּבָר נָחָה הָאֲדָמָה?

הֲנוּכַל לְהִשָּׁעֵן עוֹד עָלֶיהָ?

וְהָיָה מִי שֶׁקָּרָא:

כִּי לֹא פָּצִינוּ וְהִיא תִּפְצֶה

כִּי כִּסִּינוּ וְהִיא תְּכַס

עָלֵינוּ אֶרֶץ וְנֹאבַד

תִּפְתַּח אֶת פִּיהָ לְבַלַּע