אֶל מֹחֲךָ הָאָטוּם שׁוּם צְפִירַת אַרְגָּעָה לֹא תַּגִּיעַ

וְגַם זוֹ הַתְּמוּנָה בְּוַדַּאי לֹא תַּצְלִיחַ,

אַךְ אֲנִי שׁוּב מְנַסֶּה לִמְצֹא אֵיזֶה פֶּתַח

שֶׁתָּשׁוּב בּוֹ אִתִּי לָרֶגַע הַהוּא, וְאַף שֶׁגַּם בּוֹ

לֹא אַגִּיעַ אֵלֶיךָ, אוּלַי אֶת עַצְמִי אוּכַל לְהַרְגִּיעַ:

שְׁנֵינוּ נְעָרִים בְּיָפוֹ, בְּשָׁרָב שֶׁל בֹּקֶר יַשְׁנוּנִי

טוֹבֵל בְּיָם שֶׁל שׁוּנִיּוֹת חֲלַקְלַקּוֹת מְשֻׁנָּנוֹת,

עִם אַצּוֹת מְבַעְבְּעוֹת בּוּעוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ זְעִירוֹת.

וּכְמוֹ מִמַּאֲרָבָהּ מִתַּחַת לַשּׁוּנִית פּוֹרֶצֶת פֶּתַע

הַשִּׁבֹּלֶת לִשְׁאֹב אוֹתִי בִּמְעַרְבֹּלֶת כְּגוֹרֶרֶת

אֶת טַרְפָּהּ לִמְאוּרָה נִסְתֶּרֶת, לְמַטָּה, לְמַטָּה,

בְּאֵיזוֹ תַּעֲרֹבֶת שֶׁל אֵימָה, כְּנִיעָה,

וְהֵעָנוּת עַד תֹּם לְקוֹל תְּהוֹם

קוֹרֵאת לְהִבָּלַע, לְהִבָּלַע

וְאָז הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ, כְּמוֹ הַיָּם כֻּלּוֹ הִתְהַפֵּךְ

לִפְלֹט אֶת בִּלְעוֹ, נֶאֱחָז עַד קְצֵה יְכֹלֶת

לְהֵאָחֵז בְּמָה וִיהִי מָה, לַעֲלוֹת, לַעֲלוֹת

אֶל יָדְךָ הַגְּדוֹלָה, הַחַמָּה, הוֹ אָחִי,

אֶל מִצְחֲךָ הַגָּבוֹהַּ, יָפֶה, רָכוּן עַל פָּנַי