אַךְ לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ לַמּוֹרִיָּה –

אֶל הַנָּבִיא סָמוּאִיל הִיא עוֹלָה,

נֶחֱרַב בֵּיתוֹ וַחֲמוֹרוֹ יִנְעַר,

אַרְבַּע כַּנְפוֹת וְאֵיפֹה הַכְּפָר?

וּכְנַף מְעִיל לֹא כָּאן נִכְרְתָה,

רַק כְּנַף הָעֲטַלֵּף בַּמְּעָרָה

וּמַחֲבוֹאֵי נְעָרִים בַּקְּבָרִים,

צוֹחֲקִים דוֹמְמִים אֲחוּזֵי בְּעָתָה,

חֲרֵדִים אֶל הַקּוֹל הַגּוֹאֵל

שֶׁיִּקְרָא: הִנֵּה אַתָּה!