הִתְבּוֹנַנְתִּי מֵאָחוֹר בִּתְנוּעַת יָדְךָ הַפְּנוּיָה

אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אִם אַתָּה מְדַבֵּר

וְאִם מְדַבֵּר אֶל עַצְמְךָ אוֹ אַחֵר

וְאוּלַי לֹא אַחֵר אֶלָּא אַחֶרֶת

וְהִיא הַסִּבָּה שֶׁיָּדְךָ כֹּה נִסְעֶרֶת

כְּמוֹ בְּגַלֵּי הֶהָמוֹן הִיא נִתְּקָה

וְנִסְחֶפֶת, שׁוֹקַעַת וְצָפָה.

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת, רָאִיתִי אִישׁ

מֵאָחוֹר. אֶת הַיָּד הָרֵיקָה.