בִּרְחוֹב וֶבֶרְלִי חֲנוּת סְפָרִים, “שְׁלשָׁה חַיִּים” שְׁמָהּ.

חַיִּים אֶחָד לְאָדָם, בֵּין עֵץ הַדַּעַת וְהַחַיִּים,

וּלְיַעֲקֹב שְׁנַיִם, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל.

כַּמָּה חַיִּים לְבֶנְאָדָם וּמַה הוּא עוֹשֶׂה בְּחַיָּיו?

וּמַה דַּעְתְּךָ עַל הַחַיִּים, עַל קְדֻשַּׁת הַחַיִּים, לְמָשָׁל?

מָוֶת לְרוֹפְאֵי הַהַפָּלוֹת, מָוֶת לְרוֹצְחֵי הָעֻבָּרִים!

מַה שָּׁם בֵּין נְחִילֵי אָדָם, בְּצַד הַכְּבִישׁ

הַמְזֹהָם – עֲרֵמַת אַשְׁפָּה? בֶּנְאָדָם?

אֱלֹהִים רַבִּים אַף לֹא אֶחָד, וְיֵשׁוּ הוּא בְּנוֹ.

אֶת גִ’ימִי סְווֹגַרְט בְּנָם, הָאֶוַנְגֶלִיסְט,

        אֵיךְ הוֹשִׁיעוּ מִסְּטִיּוֹתָיו.

גִ’ימִי סְווֹגַרְט טֶלֶּאֶוַנְגֶלִיסְט, אֵיזֶה יֵצֶר

שֶׁל חַיִּים, אֵיךְ הוּא קָם מִן הַסּוֹטִים

        וְשׁוּב הוּא רָץ עַל הַמָּסָךְ

אָמְנָם בְּעָרוּץ לֹא מְכֻבָּד (בֵּין שְׁנֵי סְרָטִים

כְּחֻלִּים בֵּינְתַיִם) אַךְ לִפְנֵי שְׁנָתַיִם רְאִיתִיו

רָץ בַּחוּץ לִפְנֵי עֲדַת פּוֹרְטוֹרִיקָנִים

קְשֵׁי־יָמִים, קַלֵּי־דֶמַע, סוֹבֵב סוֹבֵב וּמְיַבֵּב,

אֵיךְ יֵשׁוּ אֶת חַיָּיו הִצִּיל וְהוּא עַכְשָׁו אָדָם אַחֵר.

וְהַמְתַרְגֵּם הַפּוֹרְטוֹרִיקָנִי, זֶה שֶׁרָץ מֵאֲחוֹרָיו,

אֵיךְ הִפְלִיא הוּא לְתַרְגֵּם כָּל יְבָבָה וִיבָבָה