*
מַבָּט אָדִישׁ שֶׁל לְבָנָה.
עַרְבָּל בַּלַּיְלָה. קוֹל הַבַּעַת…
בָּרְכִי נַפְשִׁי עַל הַבִּינָה
פֶּן תְּבַלַּע עַצְמָהּ לָדַעַת.
עַרְבָּל הוֹמֶה… אֵיכָה יָשְׁבָה…
צוֹמְחִים כְּתָלִים מִתּוֹךְ הָאַיִן.
בָּדָד הָעִיר… הָהּ הָאֵיבָה
שֶׁבֵּין הָאֹזֶן וְהָעַיִן!
עַרְבָּל הוֹמֶה… כָּאַלְמָנָה…
וְהָרְפָאִים בְּאֵלֶם שַׁעַט…
בָּכֹה־תִבְכֶּה… עַל הַבִּינָה
פֶּן תְּבַלַּע עַצְמָה לָדַעַת.
*
וְהָגַּן שֶׁמִּמּוּל – נִצְטַלְּקוּ אֲמִירָיו
בָּא מָטָר וְרָחַץ אֶת הַדָּם וְהַפִּיחַ.
וָאֶשְׁאַל: אֵיךְ רָאָה אֶת הַיְקוּם שֶׁחָרַב?
אֵיךְ רָאָה אֶת הַכֹּל וְהִפְרִיחַ?
שׁוּב קוֹרֵא לִמְנוּחוֹת… שׁוּב תָּמִים וְרָטֹב…
"הוּא תָּמִים וְרָטֹב כִּי גַן הוּא!
כִּי שִׁיר־הַשִּׁירִים הוּא לַיֵּצֶר הַטּוֹב
לַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ."
אַכְזָרִי בַּהֶמְשֵׁךְ. כְּפוּי־טוֹבָה בַּהֶאָח!
"תְּשׁוּקַת הִתְגַּלּוּת הִיא לָרֹן וְלַכֹּחַ.
כַּחֵשׁ וְשָׁכוֹחַ – אֵינָם הַיְנוּ הָךְ.
מִי יִתְּנֵנוּ בָּנֹה וְשָׁכוֹחַ…"
*
עַרְבָּל הוֹמֶה. הַגַּן מִמּוּל.
מַבָּט אָדִישׁ שֶׁלַּיָּרֵחַ.
“הֶמְשֵׁךְ! הֶמְשֵׁךְ!” – וְהַשַּׁכּוּל
כָּרַע בְּאֵלֶם מִתְיַפֵּחַ.